נושא השחקנים הזרים עולה בכל פעם שמדברים על איכות הליגה הישראלית, בעיקר כאשר הקבוצות הישראליות אינן מצליחות בטורנירים האירופאים השונים. לאחרונה שמענו מג'ורדי קרויף, טיעון כי מספר הזרים הנמוך בישראל הוא גורם מרכזי באי הצלחתה של מכבי תל אביב בליגת האלופות ולכן היא מבקשת (אפילו לוחצת) להגדיל את מספר הזרים ל-7.
מתעוררות 3 שאלות מרכזיות:
כדי לבחון את הטיעונים ולענות על השאלות החשובות הללו, נבחן את המצב התקנוני. כידוע, בליגת העל יכולים להשתתף 5 זרים ואילו בליגה הלאומית רק 3 זרים.
הקהל הישראלי רוצה שחקנים איכותיים. (צילום: אביב עובדיה)
בבדיקה אקראית שערכתי עבור מחזור משחקים אחד, מצאתי את הנתונים הבאים: בליגת העל, בה ניתן לשתף 70 שחקנים זרים, שותפו 53 זרים. חלקם, לפרקי זמן לא משמעותיים. שתי קבוצות בלבד שיתפו 5 זרים (מכבי חיפה ונתניה), שבע קבוצות שיתפו 4 זרים וחמש קבוצות שיתפו 3 זרים. פרט מעניין, ששתי הקבוצות ששיתפו את מלוא מכסת הזרים, היו בתום אותו המחזור בתחתית הטבלה.
בליגה הלאומית, בה ניתן לשתף 48 זרים, שותפו רק 26, גם כאן חלקם, לפרקי זמן זניחים. כאן התמונה על "חשיבותם" של הזרים, יותר בולטת. שלוש קבוצות בלבד שיתפו 3 זרים, שבע קבוצות שיתפו 2 זרים, שלוש קבוצות שיתפו זר אחד ושלוש קבוצות לא שיתפו אפילו זר אחד!!
אתחיל דווקא בליגה הלאומית. לדעתי בליגה הלאומית, אין שום הצדקה לשיתוף זרים בכלל ובאופן נחרץ! לא מההיבט האיכותי ולא מההיבט הכלכלי ובוודאי לא מההיבט של איכות הכדורגל הישראלי. זו ליגה שצריכה לתת במה לשחקנים בראשית דרכם, צעירים (אך לא רק צעירים) שעלו ממחלקות הנוער או שמסיבות שונות (לעיתים רבות שרות צבאי), חזרו לפעילות בגיל מבוגר קצת יותר.
מניסיוני הרב, ישנם שחקנים רבים שיכולים להגיע לליגת העל, בתנאי שיקבלו דקות משחק בכל שבוע ובמשך 90 דקות לאורך עונה שלמה. 48 שחקנים נוספים יכולים למצוא את מקומם בליגה, חלקם מתבזבזים היום ונעלמים. ביטול מכסת הזרים, תסייע לקבוצות גם מהבחינה הכספית (שכר, רשיונות, דירות, מכוניות וכו') ולא יפגע ברמה המקצועית.
בליגת העל, השיקולים שונים. התקציבים גבוהים יותר, הרמה גבוהה יותר ומידי פעם מצליחים להביא זרים איכותיים יחסית לרמת הליגה הישראלית, במגבלת רמת השכר המשולמת. הקבוצות משתתפות במפעלים האירופאיים וזרים טובים יכולים לעשות את ההבדל בין בינוניות ובין הצלחה. לצערנו, תהליך בחירת הזרים בישראל, לוקה ביותר, שגם בקבוצות הגדולות, נעשה ממש בצורה חובבנית באופן מוגזם. לרוב בחירה של מאמן, לעיתים בגלל לחץ והשפעה של סוכני שחקנים ממולחים ולאו דווקא בעקבות עבודה מקצועית ראויה.
זו הסיבה שבקבוצות עם תקציבים גבוהים באופן יחסי, כמו מכבי ת"א או מכבי חיפה, משחקים שחקנים בינוניים ומטה (ביחס לנדרש משחקן זר) שלא רק שאינם תורמים להעלאת הרמה, אלא לעיתים פוגעים בה. הם עולים סכומי עתק וחוסמים את המשבצת לשחקנים ישראליים שיכולים לתרום ולהתקדם. לרווחת הכדורגל הישראלי כולו!
הגדלת מספר הזרים לא תשפר את רמתם, אולי להיפך, עוגת התקציב תתחלק ליותר זרים ולכן רמתם תהיה אפילו נמוכה יותר. גם מכבי ת"א, שבה התקציב אינו מהווה בעיה, עדיף לה שתביא 5 זרים, שכולם יהיו שחקני הרכב בטוחים ומעל לרמה של הישראלים שבסגל, מאשר 7 זרים שאף לא אחד מהם יהיה פאקטור משמעותי.
בעונות המוצלחות יותר, של הפועל ראשל"צ בתקופתי, הזרים היו מעולים ביחס לליגה וסחפו את הקבוצה להישגים טובים יותר. המתכון הנכון, בכל ליגה – פחות זרים, יותר איכותיים, באותה העלות. עכשיו גם קל יותר לענות על שתי השאלות הראשונות שהועלו, על השלישית כבר עניתי בהרחבה, וכמובן על השאלה המרכזית של הטור.
ולתשובה המרכזית: כן/ זרים טובים חשובים להעלאת הרמה. אך חשוב שאכן יובאו זרים טובים ולא שחקנים בינוניים במקרה הטוב, רק על מנת למלא מכסה תקנונית. כשהיו זרים איכותיים, הקבוצות הרוויחו וגם הצליחו יותר באירופה.
רביב ספיר, עדיף איכות על כמות...(צילום: אביחי חיים)
