בעיטת חמש: הפה הגדול של שלום עקיבא והקללה שרובצת על הפועל הרצליה

זיו אמויאל בטור דעה: קשר עירוני טבריה הבהיר לצמד המאמנים שלו מה הוא חושב עליהם, יו"ר אסי גלבוע ממשיך עם הססמאות והקבוצה של תומר קשטן בדרך לאבד עלייה. וגם: רפי בוסקילה מגזים ונשר צוחקת על כולם מלמעלה. חמש נקודות, חמש דעות

הפה הגדול (1)

קשר עירוני טבריה, שלום עקיבא, ידוע ביכולת הבלתי מתפשרת שלו להרגיז ולתסכל אנשים. זה ריטואל שחוזר על עצמו כבר שנים, שהרי באמת שאין עשן בלי אש. בשבוע שעבר הוא "חזר לעניינים" עם סתימת פיות באימון, הועף ע"י גל שלמה למקלחת מוקדמת אבל גם ככה לא היה אמור לשחק בשישי בגלל כרטיסים צהובים.   בהמשך, הוצא מתדרוך טקטי והיפנה אצבע כלפי המאמן: "אתה עוד תצטרך אותי". אם שלום עקיבא היה סותם את הפה שלו בשנים האחרונות ומתעסק בעבודה קשה ובקריירה, היום הוא באירופה. לא פחות.

שלום עקיבא, הפה שלו הורס לו (אביב עובדיה)

הפה הגדול (2)

האדמה התחילה השבוע לבעור תחת רגליו של מאמן אסי גלבוע, אבי דנן. אחרי ההפסד הביתי לבית שאן, באסי גלבוע הבינו שרצף המשחקים האחרונים שבהם הקבוצה לא מנצחת וגם החליטה שהיא מפסיקה לכבוש, לא עושים עימה חסד והשינוי קרב. הכל כדי לא להתקרב לתחתית. מול כל הפרסומים על מעמדו של דנן, החליט היו"ר, אוהד אפרים, לשחרר את המשפט הבא לכתבנו, אורי דוד: "גם אם נרד לליגה ג', אבי דנן יישאר באסי גלבוע". אז קודם כל, מר אפרים היקר, די עם הסיסמאות שכבר אף אחד לא קונה. דבר שני, אם תרדו השנה ליגה וגם אם לא – אבי דנן לא יאמן בעונה הבאה. דבר שלישי, אם תרדו לליגה ג', גם אתה לא תהיה יו"ר של הקבוצה הזאת יותר.

אבי דנן, יישאר גם בעונה הבאה? (מאור אלקסלסי)

ככה חוגגים ניצחון הרואי?

הפועל נצרת עילית אולי הצילה לעצמה את העונה ביום שני האחרון כשגברה בביתה 0:2 על מכבי הרצליה, ניצחון ליגה ראשון באצטדיון 'גרין' מזה יובלות (או ממאי האחרון, ליתר דיוק). הניצחון הזה הוא הרואי, הניצחון הזה הוא חשוב והניצחון הזה הוציא באנשי נצרת עילית את כל מה שאגרו במשך כ"כ הרבה זמן. המאמן, רפי בוסקילה, היה כ"כ מאושר בסיום ששכח שהוא לא שחקן, אלא הסמכות המקצועית (זו שיודעת שהדרך עוד ארוכה מאוד!!), והחל לשמוח ולרקוד כמו אחרון השחקנים. אני כ"כ אוהב את רפי, את החייתיות, את הטירוף, את הוורבאליות – אבל את השמחה המופגנת תשאיר למחזור האחרון של העונה.

הרצל מתהפך בקברו

הפועל הרצליה ממשיכה להתרסק במורד ההר, כמעט באין מפריע. בדיוק במאני טיים, בדיוק עם פתיחתו של השליש האחרון שצריך לנצח כל קבוצה כדי להגיע למשחק מול נשר ולעשות "שובר שוויון". בדיוק שם, מפשלים. לתומר קשטן כבר שני הפסדים רצופים מול קבוצות הרבה יותר נחותות מהרצליה על הנייר (כן, גם בלי קובי חסן ויוסי אסייג) ונדמה שהרצליה לא מפסיקה לכבוש שערים עצמיים. יש קללה שרובצת על המועדון הזה, כי בשנים האחרונות הריטואל הזה חוזר על עצמו. על אף התקציב המפחיד, השנה מפסידים את העלייה לנשר, שנה שעברה מפסידים אותה לקטמון, לפני שנתיים נדחקים אל מחוץ לפלייאוף העליון וכו'. בכסף שמושקע במועדון הזה אין ברכה, צריך לעשות חישוב מחדש.

תומר קשטן הקבוצה מתרסקת (מאור אלקסלסי)

שששששש.. הם עולים ליגה.

לא ייאמן למה חינכנו את דור העתיד של העיתונאים בישראל – שרק ידיעות שליליות ראוי שייכנסו לעמודים הראשונים של העיתונים ולכתבות הראשיות באתרי הספורט. את העובדה שעירוני נשר עולה ליגה אף אחד לא באמת מנתח לעומק. "למי איכפת?", "קבוצה של 30 אוהדים", "יש להם תקציב ענק, איך לא יעלו?" ועוד ועוד התבטאויות ציניות שלא מוסיפות כלום לשיח המקצועי בענף. כל הכסף שיש לך, לא מבטיח לך שתעלה מליגה א' בסוף העונה. בשביל אתה צריך את מה שיש לנשר. אמיל יוסיפוב ושלומי פרץ שחוץ מזה שהם אנשים לא פשוטים בכלל, ושניהם ביחד לפעמים מייצרים לחץ אטומים ושלילי על המאמן והשחקנים. אתה צריך מאמן אדיר כמו אלדד שביט (כבר כמה זמן לא שמעתם אותו מתראיין? סוף סוף הוא מקשיב לעצות שנותנים לו) ואתה צריך חבורה של גברים גרזנים כמו שיש בסגל של נשר. בהצלחה בלאומית.

אלדד שביט, בדרך ללאומית... (מאור אלקסלסי)