בעיטת חמש: על השחקנים שהולכים לנצח בגדול את העונה הבאה

זיו אמויאל בטור דעה: חמשת השחקנים שחייבים לעשות את השדרוג, ארבעת המאמנים עם הכישורים אבל בלי הקשרים והרמה הירודה של השיפוט בליגות הנמוכות. וגם: מה יקרה בפלייאוף ולמה לעזאזל אלי ברדה לא מתערב בגן ילדים שפתחו לו במגדל העמק?

החמישייה: שחקני ליגה א' שחייבים לעשות את השדרוג בעונה הבאה

מאמני הליגה הלאומית של העונה הבאה צריכים לשים לב טוב מאוד לחמשת השחקנים הבאים שעשו חיל בעונה החולפת בליגה א'. שני הצדדים ירוויחו: השחקן מהשדרוג המקצועי, הקבוצה מצמיחה של שחקן מוכשר בשורותיה. 

 

דוד אמזלג – אחרי הפעם הראשונה שראיתי אותו בעונה שעברה, אמרתי לעצמי שהשנה אני חייב לבוא ולראות יותר את החלוץ של כרמיאל/צפת. מהירות, כוח, עוצמתיות, יודע לאן לרוץ, בעיטה טובה, פיזיות, עזרה בחילוצים. מכניס טירוף בעצמו וסוחף את כולם איתו. עשרה שערים בקבוצה כמו כרמיאל/צפת זה לא דבר שהוא מובן מאליו. מניה בטוחה, באחריות. דוד, בהצלחה.

בר שם טוב – הוא עוד לא בן 21, אבל בר שם טוב כבר קרע רשתות בשתי העונות שעברו בנוער והבוגרים של רמה"ש. לפני זה, עוד היה שנתיים במ.ס נשר. השנה, רק אלוהים יודע איך, הוא נחת בצור שלום והוכיח שם שמקומו לא בליגה א'. מאמן 'גבר' שלא יפחד לקחת סיכונים, ירוויח. 

אחמד סבע (הקטן) – איחוד מג'דל כרום ירדה אמנם לליגה ב' לפני מספר שבועות, אבל הדבר הכי טוב שהיא יכולה לקחת מהעונה החולפת הוא שהיא המשיכה "לגדל" את אחמד סבע הצעיר. הילד הזה בן 19, וכבש 9 שערים לזכות מג'דל העונה. למרות כמות כיבוש השערים המעניינת, לא מדובר בחלוץ 9 קלאסי עם גב לשער או פעולות הכרעה דומות אלא שחקן שמציג לראווה יכולות גבוהות של טכניקה, ניידות, מהירות ומחשבה נכונה במהלך. הדבר הכי מסוכן שיקרה לך, אחמד, זה שתיתקע במג'דל כרום. תעוף משם, ויפה שעה אחת קודם.

יפתח דרי – אם לא ראיתם את האדון הנכבד הזה של עירוני נשר השנה, לא ראיתם תשוקה לכדורגל מימיכם. 4 שערים הוא כבש, ב-15 משחקים הוא שותף אבל מספרים לנו שמדובר בשחקן סופר מוכשר שצריך שמישהו ייקח אותו תחת חסותו. דרי חגג לפני כמה שבועות יומולדת 22, פנים של ילד עם כישרון ברגליים שמזכיר לאנשים לעיתים את דן איינבינדר (חוץ מהבלונדי-שטני בשיער). אהבתי לראות אותו, במעט שהספקתי. הייתי רוצה להאמין שבנשר ישאירו אותו גם ללאומית, לא שחקן הרכב – אבל שחקן שיספק תחרות הולמת על החולצה. 

אילון אלימלך – 9 שערים לשחקן שמתופקד כקשר? זה לא ראינו הרבה זמן.. סדרת הניצחונות המדהימה שעשתה הפועל חדרה בשליש השני של ליגה א' צפון זה דבר שאנחנו לא הולכים לשכוח כ"כ מהר. עוד משהו שאנחנו מבטיחים לא לשכוח זה את התרומה של אלימלך למשחק ההתקפה של ניסטל ושות'. אני זוכר ששידרתי לרדיו 'קול רגע' את המשחק המשוגע שנערך בחדרה בין הקבוצה המקומית לכרמיאל/צפת (2:3). זוכר שלא יכולתי להוריד את העיניים ממנו. לא הכישרון הכי מדהים בעולם, לא הוירטואוז הכי גדול ולא איזה אתלט שלא מהעולם הזה.. אבל שקט. נפשי. שחקן עם חוכמה בראש. מנטליות גבוהה. זה מה שצריך היום. יאללה, אילון. תצליח בעזרת השם.

 

הפלייאוף העליון: זו שמגיע לה וזו שתעשה את זה

ארבע קבוצות ייאבקו בשבועות הקרובים על מקום של כבוד (בסופו של דבר) בליגה הלאומית. זה מתחיל בשישי הקרוב – חדרה מארחים את קריית אתא, טבריה את הפועל הרצליה. זה הולך להיות מסע ארוך לליגה הלאומית אחרי עונה מתישה, וזה אולי אפילו קצת לא הוגן (העקב אכילס היחיד בתוכנית הנפלאה של אבי לוי מההתאחדות להעלאת התחרותיות בליגה).

אז למי מגיע? להפועל חדרה כמובן. הסיבוב השני של חדרה היה מהמופלאים שנראו בליגות הנמוכות והוא כלל 11 משחקים רצופים ללא הפסד, 10 ניצחונות ותיקו בודד, משחקים אטרקטיביים ומהנים לעין.. תענוג. מה שמגיע, מגיע. אבל בכדורגל, זה לפעמים נגמר דווקא באלה שלא מגיע להם, אלא באלה שפשוט עושים את זה. ומי שתעשה את זה ותעפיל לגמר המחוזות היא הפועל הרצליה. החבורה של קשטן הייתה לא יציבה, הציגה כדורגל מזעזע, לא מצאה את עצמה ונראתה כמו כלום לפעמים, אבל בתקופה האחרונה היא מתחילה להתייצב. בדיוק בזמן.  

 

שחקני הפועל חדרה, מגיע להם לעלות? (אביב עובדיה)

 

יש כישורים, אין קשרים: המאמנים שייכנסו לתודעה בעונה הבאה

הגיע הזמן שניתן את ההזדמנות לכל מיני מאמנים שיש להם יכולות, אבל אין להם (לצערם) קשרים בשביל להתקדם.

שאול דה צ'וקרל – העונה האחרונה (שעדיין לא הסתיימה) הוכיחה שיש לשאול את התכונות להוביל. עזב את הנוער של קריית אתא, נקרא לדגל בקבוצה הבוגרת, לוקח אותה (נגד כל מה שאומרים) לחצי גמר הפלייאוף העליון בגאווה גדולה, עשה קבוצה בסוף עם תנאים לא משהו. מגיע לו לבנות קבוצה ולפתוח עונה.

עודד קוטר – את התודעה הוא לא צריך, כי הוא נמצא היום בליגת העל. ועדיין, הוא שם כעוזר מאמן של סכנין ולא כמאמן ראשי. ולכל אדם יש את הרצון הזה להיות בפרונט. להיות הראשון. בחזית. אז אחרי עונה נדירה (רק אמש הוא ואבוקסיס השפילו את בית"ר בהצגת כדורגל), הגיע הזמן שקוטר יקבל את המושכות בקבוצה בליגה לאומית. כמאמן ראשי. הוא מבין כדורגל ברמות גבוהות, מכיר שחקנים מכל הרמות, מקושר מאוד (בייחוד בעונה החולפת). אבל הוא לא מתקשר לכתבים כל יום וחופר בראש.. הוא בא לעבוד. 

 

הגיע הזמן שקוטר יקבל את המושכות בקבוצה בלאומית (חיים אברהם)

 

איימן חאליילה – גם עבורו העונה עדיין לא נגמרה, אבל הוא לא מפסיק לחולל פלאים. מהעלייה בעונה שעברה עם מג'דל כרום, דרך ההישג המדהים של הישארות בליגה השנה באיכסל ועד למעבר המעניין להפועל אום אל פאחם, הכל כדי (אשכרה) להעלות אותה ליגה דרך הפלייאוף. מדהים. איימן, ראיתי אימונים שלך – אתה הולך להצליח בגדול – אבל בעונה הבאה או קבוצה עם שאיפות עלייה בליגה א' או לאומית. אל תבזבז את הזמן..

אילן סויסה – כרמיאל/צפת לא עניינה בכל שנותיה כמו שהיא תעניין את חובבי הספורט רגע לפני תחילת העונה הבאה, שעה שמאמן הקבוצה יהיה אילן סויסה. מרתק לראות איך זה יהיה. מרתק.

 

אדוני השופט: למה הרמה לא עולה??

כבר שנים אני טוען שבהתאחדות לכדורגל שמים פס על הליגות הנמוכות. ליגת העל זה כאילו הדבר הכי חשוב בעולם, על אף שמהליגה הלאומית עד ליגה ג' יש קהל, יש קבוצות, יש כסף, יש אנשים, יש שחקנים, יש הכל. יחס הולם אין. וזו הבעיה שלנו. ראיתי כ"כ הרבה משחקים השנה בליגה א', וכל פעם מחדש אני אומר לעצמי איך יכול להיות שרמת השיפוט במשחקים לא עולה. לא רק שלא עולה, גם לפעמים צונחת פלאים. הדוגמא החיה והכואבת ביותר היא ההחלטה של השופט שניהל את המשחק בכאוכב בין מג'דל כרום לבית שאן, משחק שהוריד את מג'דל ליגה אחרי החלטה נוראית של השופט שפסק פנדל בדקה ה-86 על נגיעת יד של אביב מלכה שלא הייתה מעולם. שריקה שחרצה גורל של מועדון.

בהתאחדות כאילו מתקנים את המצב, כאילו. ממנים את איתן תבריזי (כבודו במקומו) להיות אחראי שם על השופטים של ליגות א'-ב', מנסים לערבב את קהל היעד (אנחנו) שעושים דברים כדי לעלות את הרמה וכו'. אבל שום דבר לא קורה. ואז אתה מתחיל לשמוע על כל מיני שופטים שמתקדמים לאט לאט (בלי שום קשר ליכולותיהם) ותוך כדי אתה מבין שהם קשורים להוא, שקשור להוא.. וכו' וכו'. לא מתאים, לא כיף. גם ככה הליגות הנמוכות מלוות כל הזמן בשמועות וסיכונים כאלה ואחרים. אז לפחות שהשופטים יהיו פלס.

 

למצולמים אין קשר לכתבה (מאור אלקסלסי)

 

אלי ברדה, הילדים צועקים לך לעזרה ואתה לא שומע..

אני קורא את הכתבות המצוינות של אורי דוד שלנו על החגיגה בהפועל מגדל העמק, ואני נדהם. כל יום וחצי קופץ לו גורם אחר ושוטח את מה שהוא חושב. פעם ויקי ברנס אולי יחזור, פעם איפרגן יעמוד על הרגליים האחוריות ויישאר, פעם מי רוצה שאיפרגן יעוף ופעם הייתה ירושה גרועה ששלום לוי קיבל. העסקנים חוגגים ומברברים על קבוצה שיש לה 3 אוהדים ביציע. אז בואו נהיה פרקטיים.

העונה הזו של מגדל העמק היא חרפה ובזיון למועדון הזה שהתרגלנו ואהבנו לאהוב. בזמן שכל הגנון הזה מתנהל, בוחר אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק, לשמור על שתיקה מוזרה. לאורך כל השנים, הוא תמיד דאג לעשות סדר ולהבהיר את הכל בתקשורת. והפעם, שקט. נותן לאריות להתנגש ויהיה מה שיהיה. וזה לא טוב. יכול להיות שאתה מעדיף להיעלם מהכוונות (כי גם הכדורגל מתרסק וגם הכדורסל נשארו בליגה ברגע האחרון), אבל עדיף שלא. כי זה יהיה כדור שלג שיילך ויגדל עם הזמן. אני מצפה ממך להחליט את מי אתה רוצה לראות כמי שמוביל את המועדון הזה, לעשות קצת חריש ולהטיס משם את הרעות החולות והעשבים השוטים וקדימה. הפועל מגדל העמק זו לא יובנטוס. לא יכול להיות בחיים שקבוצה כזאת תספק כ"כ הרבה כותרות שליליות בעונה אחת. לא יכול להיות. 

שחקני הפועל הרצליה, הקבוצה תצליח להעפיל לגמר המחוזות? (אביב עובדיה)