נצרת עילית: "שמעון הדרי הוא המוח מאחורי מסע ההיחלצות ההרואי"
החזרה מפרישה, הירידה לספסל במאני-טיים של העונה, המסרים שהעביר לרפי בוסיקלה (לא להיות חבר של השחקנים) וההחלטה המכרעת לשנות את שיטת המשחק (לשחק עם 3 בלמים). למרות שהוא מעדיף להישאר מחוץ לאור הזרקורים, בנצרת עילית לא שוכחים מי האיש שחתום יותר מכל אחד אחר על מסע ההיחלצות המדהים בליגה: שמעון הדרי
לפני קצת פחות משנה המאמן שמעון הדרי הודיע ביום בהיר שהוא עוזב את קריירת האימון. וזאת חודשים ספורים אחרי שפוטר מהפועל נצרת עילית. הדרי, שידוע כאיש מקצוע מבריק, ישר ודעתן, כזה שלא חושש לומר את האמת בפרצוף וללכת עם האמת שלו בכל מחיר, הסביר אז את ההחלטה שלו וטען בראיונות לכלי התקשורת השונים כי ''למאמן של היום אין דעה. הוא משועבד לבעל הבית, מכתיבים למאמנים הכול. המאמנים חושבים רק איך לרצות את הבוס".
לפני ארבעה חודשים הטלפון שלו צלצל ועל הקו היה האיש החזק בהפועל נצרת עילית, גיל ברעם, האיש שבזכותו המועדון הזה חי ועומד על הרגליים בשנים האחרונות. האחרון הציע להדרי לחזור למועדון כסמכות המקצועית הבכירה ולצידו הציב את רפי בוסקילה, שבדיוק באותה תקופה עזב את הפועל מגדל העמק מליגה א' בטון צורם אחרי פתיחת עונה מאכזבת.
חזר מפרישה, שמעון הדרי
למרות שהקבוצה הייתה שקועה עמוק בבוץ, ויש שיאמרו הייתה קבורה 30 מטר באדמה, הדרי החליט לקחת את המשימה המאתגרת על עצמו והבהיר כבר אז בביטחון מופגן בפני כולם: "אני מאמין בקבוצה. אנחנו נישאר בליגה ובלי מבחנים". ההצהרה הזו, לפחות באותה נקודת זמן, נשמעה כלא פחות מהזויה נוכח העובדה שהוא קיבל קבוצה מרוסקת. קבוצה שלא ניצחה אז ב-11 משחקים רצופים והייתה מדורגת במקום האחרון בטבלה עם מאזן של 15 נקודות ב-21 מחזורים תחת עופר טלקר. בפועל, ובניגוד לכל התחזיות המוקדמות, הדרי והצוות שלו הצליחו לעמוד במשימה הסופר מאתגרת בצורה מרשימה, כשהשאירו את הקבוצה בליגה בלי מבחנים. פשוט מדהים.
"הדרי חזר לקדנציה הזו במחשבה נקייה לסגור מעגל ולהשאיר את הפועל נצרת עילית בליגה בלאומית. לא בשביל חשיפה תקשורתית ולא בשביל כותרות", כך טוענים גורמים במועדון ומחוצה לו, "אם תחפרו לעומק כמעט כולם יגידו לך שהאיש, או אם תרצו המוח, שעומד מאחורי מסע ההיחלצות ההרואי הוא שמעון הדרי. בזה אין ספק בכלל. הדרי קיבל את כל ההחלטות המכריעות מאחורי הקלעים והוא חתום יותר מכל אחד אחר על ההישארות בליגה", מפרגנים במועדון למאמן המוערך ששימש כמנג'ר במועדון, ותחתיו עבדו רפי בוסקילה ומוטי קריספיל.
מה שרבים אולי לא יודעים הוא שהדרי, מאמן שעבר כל כך הרבה דברים בכדורגל וראה כמעט הכל, העדיף לאורך כל התקופה האחרונה להישאר מאחורי הקלעים למרות הקאמבק המרשים. הוא נשאר מחוץ לאור הזרקורים ובאיזשהו מקום הוא שחרר לרפי בסקילה את השטח וגם את החזית התקשורתית. יותר מזה, הוא גם העדיף לוותר על הטייטל 'מאמן ראשי' בפורטל של ההתאחדות לכדורגל. מדוע? כי בגיל הזה, כך נראה, הוא כבר לא מחפש לא כותרות וגם לא ליטופים לאגו, אלא הוא בא במטרה אחת וברורה: להשאיר את נצרת עילית בליגה ולסגור מעל, ואם אפשר ליהנות מזה אז מה טוב. ומסתבר שהוא קיבל את מבוקשו בצורה מיטבית.
בנוסף, בתשעת המחזורים האחרונים של העונה החליט הדרי לרדת לספסל בכדי להרגיש מקרוב את הדופק של השחקנים וגם במטרה לנהל ולבצע את החלטות מקצועיות שלי. בגדול, המאמן רפי בוסקילה למד בתקופה הקצרה הזו הרבה מאוד דברים חשובים מהמאמן הדרי שהוא עתיר ניסיון. הן בהתנהלות, הן בניהול משחק, הן בתעוזה, הן בניסיון חיים, ובעיקר במסר החשוב שניסה להעביר לו הדרי בכל דרך אפשרית: 'לא להיות חבר של השחקנים'.
שמעון הדרי, שכבר קיבל הודעה על כך שהוא ממשיך עונה נוספת במועדון, סיפר בראיון ל'גולר' על ההחלטה לחזור לנצרת עילית, למרות שהוא פוטר מהמועדון בעונה שעברה ועל אף שכבר הודיע על פרישה מקריירת המאמן. "באיזשהו שלב, לפני כשנה קיבלתי החלטה להפסיק לאמן בכדורגל. אמרתי לעצמי 'די גמרנו'", מספר שמעון הדרי, שהחל מאז להעביר קורס מאמנים בקירית שמונה במכללת אשכולות ושימש כרכז הקורס, "וכשגיל ברעם הרים אליי טלפון בכדי לחזור לאמן אז אמרתי לעצמי אני חייב לבוא לנצרת עילית ולסגור מעגל".
מה היה שונה בין הקדנציות?
"בקדנציה הראשונה שלי במועדון הרגשתי שלא היה חיבור, משהו שהתפספס בדרך. הייתה תחושה שלא קלטנו את הראש של השני. אבל לשמחתי, בקדנציה הזו שחזרתי בתפקיד של מנג'ר, מה שנקרא בראש הפירמידה המקצועית, השילוב שלי עם רפי בוסקילה היה שילוב מצוין. אני לקחתי את הקטע של המחשבה ונתתי לרפי את המגרש לעבוד. אני לקחתי יותר את הקטע של המחשבה, שיטות המשחק והרכב השחקנים. בסך הכל היה שיתוף פעולה פורה ועובדתית גם הביא תוצאות חיוביות במגרש".
"בשילוב עם רפי בוסקילה היה מצויין" (לילך וייס)
אתה יכול להצביע על נקודת המפנה שהובילה למסע ההיחלצות?
"בהחלט כן", אומר הדרי, "יממה לפני המשחק האחרון של העונה הסדירה אני יושב ביציע באימון המסכם ביום חמישי, ואני לא יודע מאיפה זה בא בלי, פשוט ירדתי למגרש וקראתי לרפי בוסקילה. אמרתי לו שאנחנו הולכים לשנות שיטת משחק. הולכים לשחק עם שלושה בלמים ועם שישה שחקנים בחלק הקדמי. אמרתי לו שיותר לא רוצים לרדוף אחרי היריבות אלא שהיריבות יתעסקו בנו ואנחנו נתעסק בעצמנו. באותה נשימה אמרתי לו שג'ורג' אמסיס, שאז לא היה בעניינים בכלל, חוזר להרכב ואמרתי לו שגם אביב סולומון חוזר ובעצם מעכשיו הולכים על כל הקופה. אני זוכר שהוא אמר לי 'זה לא נראה לך הרפתקני מדי?' אמרתי לו שאני אחראי להכל. הגענו לקריית גת, נתנו משחק גדול שהסתיים אומנם ב-2:0 אבל זה בקלות יכול היה להיגמר גם ב-9:0. אפילו גיל ברעם השתומם אז ושאל אותי זה לא הרכב הרפתקני מדי, אמרתי לו שאני מאמין בהרכב הזה ועם זה הולכים קדימה. במשחק שלאחר מכן, שהיה הראשון בפלייאוף מול עפולה, שוב רפי שאל אותי אתה בטוח שאתה רוצה לפתוח בהרכב הזה. אמרתי לו שיותר נצרת עילית לא תתעסק בהגנה אלא רק בהתקפה. וזה אכן נגמר בניצחון מוחץ שלנו 4:1, שהוציא את הקבוצה באופן רשמי לדרך חדשה".
הסיפור שמגולל שמעון הדרי הוא למעשה דוגמה טובה להחלטה מקצועית אמיצה של איש מקצוע, ששינתה את הגישה בנצרת עילית בדרך למסע היחלצות חלומי. שכן מאותה נקודה ואילך הקבוצה לא הביטה לאחור, וביצעה רצף מדהים של 6 ניצחונות מתוך 8 משחקים בדרך להישארות. "קיבלנו את הקבוצה במחזור ה-22 עם 15 נקודות כשהיא במקום האחרון בטבלה. אף אחד לא נתן לנו סיכוי. אבל אני האמנתי בכל ליבי שאנחנו נישאר בליגה. למעשה מהמחזור ה-22 עשינו כמעט 30 נקודות בסיבוב וחצי. זה פשוט משהו דמיוני. בשמונת המחזורים האחרונים עשינו 6 ניצחונות, תיקו והפסד, התוצאות שלנו מעידות על עוצמת ההישארות. מדובר מסע מופלא. אני שמח בשביל המועדון, האוהדים והשחקנים שנתנו הכל על המגרש", סיכם הדרי.
צילום: אנס עבודאבס
