מה נאחל לך לכבוד הפרישה?
"האמת שאני נחשב כבר לשחק וותיק, אני כבר בן 38 וזה היה די מתבקש לפרוש בשלב הזה, עצם זה שהמשכתי לשחק עד הגיל הזה רק מראה על הרצון והתשוקה שלי לכדורגל, אתה גם צריך להיות מזוהה עם איזושהי קבוצה לקראת הסוף כדי להחזיק מעמד יותר זמן, הפועל רובי שפירא היא לא עוד קבוצה בשבילי ולא סתם אני השחקן הראשון שסגר עם הקבוצה או אחד הראשונים, לא סתם הייתי קפטן, הגעתי עם המון מחוייבות לקבוצה הזאת במטרה לעלות ליגה ואז לעשות חשבון נפש אם אני רוצה להמשיך או לא".
כבר הגעת להישגים עם הפועל חיפה, למה בחרת לרדת לליגה א'?
"יכולתי לבחור אחרת אבל לקראת גיל 30 הבנתי שצריך לקחת צעד אחורה ולפנות מקום כי הגיע דור חדש, יכולתי שלא לרדת לליגה א' אבל פחות היה לי חשוב איפה אני אשחק, יותר היה חשוב לי שיהיה לי נוח וטוב במקום שבו אני אשחק, כמובן שהיה גם שיקול כספי ברגע שאתה מגיע לליגה א' אחרי שיש לך אליפות עם הפועל חיפה אז אתה בא כשחקן בכיר ומתוגמל בהתאם, המניע העיקרי היה מתוך אהבה לכדורגל, הגעתי גם לקבוצות שאם היית שואל אותי כמה שנים לפני כן אם אגיע אליהם הייתי אומר לך שלא, אבל הגעתי לשם מתוך אהבה למשחק".
(צילום: לילך וייס)
שיחקת בהפועל חיפה תחת ניהולו של רובי שפירא ז"ל, ספר על האיש...
"את הבשורה הקשה שמעתי לאחר שחזרתי ממשחק, אם אני זוכר טוב שיחקתי באותה תקופה בהכח ר"ג, לא יכולתי להאמין למה ששמעתי, זה היה טראומתי בשבילי, הוא היה עבורי סוג של אבא שני, אני יודע שהוא דחף שאני אשחק וישתלב בקבוצה הבוגרת כשעליתי מהנוער, הוא עשה גם הרבה דברים מעבר לכדורגל והיה פשוט אדם גדול, הוא רצה לקדם את הכדורגל, את הפועל חיפה ואת הנוער".
יש לו חלק בהצלחה שלך?
"בוודאי, הוא פתח לי את הדרך לעולם הכדורגל בקבוצת בוגרים".
איך חיברתם שחקנים שהגיעו מקבוצת אחרות לזהות של הפועל רובי שפירא?
"היינו שלושה ששיחקו בהפועל חיפה בעידן רובי שפירא שזה אני, חי בן לולו וענאן פרו, כל היתר שהגיעו התחברו די מהר".
משפחת שפירא בקשר עם קבוצת הפועל רובי שפירא?
"כמובן, רחל היא נשיאת הכבוד של המועדון, והיא לקחה חלק בצעדים הראשונים של הקמת הפרויקט, בהתחלה אין צעד שהיא לא הייתה מעודכנת ונתנה את אישורה, יש לקבוצה הזאת מסר ואחד מהם הוא הנצחתו של רובי שפירא ז"ל ורחל עשתה המון המון בשביל הפרויקט הזה".
מה יותר מרגש? האליפות עם הפועל חיפה או עליית שתי ליגות עם הפועל רובי שפירא?
"באליפות של הפועל חיפה הייתי שחקן די צעיר וזה היה רגע מאוד גדול עבורי, בהפועל רובי שפירא הייתי כבר שחקן וותיק סוג של דמות אבהית לשחקנים וקפטן, כמובן ששני האירועים הללו שונים, שניהם מרגשים אבל כל אחד מהם הוא אחר, אני לא יכול לבחור מה יותר מרגש מבין השניים".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו?
"הוא גם אחד השחקנים הזרים הכי טובים ששיחקו אי פעם בישראל, כמובן שג'ובאני רוסו, היו עוד אבל ג'ובאני הוא כנראה הטוב ביותר ששיחק איתי מבחינה מקצועית".
יש רגע מסוים שתיקח איתך לתמיד?
"יש כמה רגעים כאלה, יש לא מעט רגעים שאני אזכור מהקריירה יש גם קטעי וידאו וכתבות שאני אשמח להראות לבנים שלי, אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי בקריירה הגעתי להישגים יפים והחיים מובילים אותך לאן שהם מובילים עד שיום אחד אתה אומר עשיתי קריירה יפה והגיע הזמן להמשיך הלאה, בדרך כלל מנסים לדחות את הסוף כמה שיותר אז בטח ובטח שבסוף הקריירה לעלות 2 ליגות רצוף עם קבוצה שהייתי בה שחקן מרכזי וקפטן זה הישג מרשים".
מסר לשחקנים הצעירים? לדור החדש?
"המסר שלי הוא שמי שמשקיע בדרך כלל גם יתקדם יותר, יש מעט מאוד בכדורגל שלנו כמו זהבי ובניון, רוב השחקנים פחות או יותר באותה רמה, ואין קיצורי דרך וצריך לעבוד קשה, מי שיהיה עקבי ותהיה לו סבלנות יש לו יותר סיכויים להתקדם לאן שצריך".
מה ב"יום שאחרי"?
"אני מאוד אוהב את עולם הכדורגל ועולם הכושר הגופני, יש לי תעודת מאמן ופניי לאימון נוער, יש לי גם סטודיו פרטי שלי והמעבר לאימון הוא הכי טבעי בשבילי כי עולם הכדורגל זה מה שאני אוהב, הדרך סלולה קדימה".
(צילום:מאוד אלקסלסי)
