נאור צ'יצ'יאן עזב את עמישב: "רוצה ללכת לקבוצה עם מטרה"

אחרי שלוש שנים, הקפטן עוזב את הקבוצה שירדה לליגה ב' ויורה: "מאיר אברג'יל הגיע וחשב שהוא ג'ורדי קרויף, דאג להוריד את המוראל", לא שוכח את האנשים הטובים: "משפחת שטרית עשו בשבילי המון" ומדבר על העתיד: "מסי כבר לא אהיה, אבל אני לא אגיע להעביר את הזמן באף קבוצה"

עמישב פתח תקווה הייתה הקבוצה ששרדה הכי הרבה שנים בליגה א' דרום. היא לא ירדה ולא עלתה ליגה במשך שנים רבות, עד אשתקד. נאור צ'יצ'יאן, קפטן הקבוצה ושחקן המועדון בשלוש השנים האחרונות, החליט לעזוב את הקבוצה בלב כבד, כיוון שהרגיש שזו כבר לא אותה עמישב פתח תקווה, הלוחמת והעיקשת, זו שעושה צרות לכל קבוצה. 

"משפחת שטרית היא כמו המשפחה שלי. הם עשו בשבילי המון", פותח הקשר, ששיחק גם כמגן בשנים האחרונות, ומספר על הסיבה העיקרית שגרמה לו לעזוב: "בשנה שעברה היה לי תאקל עם מאיר אברג'יל, חבר הנהלה שירד מהיציע ונתנו לו אחריות אז הוא לקח את הכוח לידיים. הוא פחות מבין בכדורגל ועם אנשים כאלה אי אפשר להגיע לשום מקום. סיימתי את דרכי שם בצורה יפה מאוד".

הקשר ישב כבר עם מספר מועדונים בליגה א' דרום וגם מהצפון, ואף שקל הצעה אחת מקבוצה מהליגה הלאומית. למרות זאת, צ'יצ'יאן עדיין מחכה להצעה הנכונה ומסביר למה: "היום כל הקבוצות מחפשות איך לשלם כמה שפחות ולזלזל בשחקן. לא אשחק בכל מצב".

נאור צ'יצ'יאן. "סיכנתי את הבריאות שלי בשביל הקבוצה"

ובכל זאת, לנאור יש שאיפות ברורות והוא מספר עליהן בכנות: "אמנם מסי אני כבר לא אהיה, אני גם מתחיל ללמוד בקרוב. למרות זאת, אני מעדיף ללכת לקבוצה עם מטרה, כי בליגות האלה מי שבא להעביר את הזמן סובל. עשיתי עונה מצוינת בשנה שעברה, אפילו שלא הצלחנו לשרוד. עד היום אני חושב ומנסה להבין מה לא היה נכון ולמה ירדנו".

כשהקפטן לשעבר של עמישב מנתח את "הבית" שלו כפי שהוא מכנה אותו, הוא מצביע על בעיה אחת עיקרית שבגינה הקבוצה ירדה ליגה: "כל השנה שעברה השתמשו בתירוץ שהיינו קבוצה צעירה, אבל בסוף הכל היה תלוי בנו. אני בעיקר יכול להצביע על מאיר אברג'יל שכל הזמן דאג להוריד את המוראל, כשהיינו מוציאים תיקו או ניצחון ומשחקים לא כל כך יפה, הוא היה נכנס לחדר ההלבשה ומשתולל 'אתם משחקים מכוער'. הוא היה בטוח שהוא ג'ורדי קרויף. 3 מאמנים הוחלפו, זה לא בריא. אנחנו היינו צריכים שקט".

במהלך העונה שעברה צ'יצ'יאן עבר מספר פציעות מעצבנות, אך זה לא מנע ממנו לשחק, בגלל אהבתו לקבוצה. "במשך החודשיים וחצי האחרונים עליתי כל שישי עם זריקה שהייתי הולך לעשות על חשבוני. הייתי מגיע לדקה ה-60 וכבר בקושי יכול לזוז. לא היה לי זמן לנוח בכלל. היה אכפת לי מהקבוצה והאמנתי שנישאר, אפילו סיכנתי את הבריאות שלי. כולם אמרו שאם עמישב תעשה הישארות זה כמו אליפות, אני לא חושב שזה היה המצב. פשוט חבל".