הזמן שלה? יפו מסתערת על ליגה א'
אין טייקון בלעדי ועם רזומה וניסיון רב המועדון הגדול בליגות הנמוכות יקווה השנה לעשות סוף סוף את קפיצה המדרגה לה הוא מחכה מאז הוקם לתחייה. המאמן כבר בשל, השחקנים נבחרו בקפידה, התקציב אמנם לא הכי גבוה אבל הלב והנשמה יכפרו: יפו מודל 16/17, ארז נעמן מנתח.
הפסד בגמר הפלייאוף, מקום שני, מקום שני, מקום שני והפסד בחצי גמר הפלייאוף, ניצחון בפלייאוף הירידה, מקום שלישי והפסד בחצי גמר הפלייאוף. נשמע כמו קבוצה שמזמן הייתה אמורה להעפיל מליגה א' לליגה הלאומית. נשמע כמו מכבי קביליו יפו.
בעיני רבים מדובר בלוזרית הנצחית של הליגה, בעיני אחרים מדובר במועדון ווינר, שהצליח לצאת ממשברים ענקיים בדרך לקאמבקים מטורפים ולמעשה ניצח מבחינתו ברוב הריצות למרחקים ארוכים, אך מעולם לא זכה במדלית הזהב. אולי העונה, דווקא כשהליגה די מקרטעת ואיבדה את הדרבי הגדול של רחובות שמשך את תשומת הלב מקביליו - יגיע הרגע שלה?
עם שחקנים עתירי ניסיון בליגה א' כמו רפי סגל, גיל קין, עומרי נווה ומשה סולימנוב, יפו יכולה בהחלט לדבר חזק בליגה ואף לשאוף למקום הכי גבוה שאפשר. אבל - ויש אבל גדול, ישנו גם תסריט פסימי שבו הקסם של אורי קרגולה פג והקבוצה הנהדרת של אשתקד תקרטע בפתיחה כמו בכל השנים האחרונות ולא תצליח להתרומם כשאז, גם 'הקיסר' יבין שהוא לא חסין.
רפי סגל. הניסיון שלו יכריע (צילום: מני בן ארי)
אוהדי יפו עברו תהליך של התבגרות בשנה האחרונה. מחבר'ה צעקניים שלא מבינים למה הקבוצה לא עולה כל שנה ליגה, הם הפכו לחבורה סימפטית שמודה לאל על כך שהקבוצה שלה חיה ונושמת ומעניקה לה שמחה ואושר כל שבת. זה הושרש, כך שאפילו בהפסדים השחקנים ירדו מהמגרש עם תשואות. היינו כחולמים.
למרות זאת, התהליך שעברו לא אומר שזה אינו אותו קהל תובעני שרוצה שהקבוצה שלו תצליח. הפתיחה הרעה אשתקד נתנה לאורי קרגולה קרש קפיצה נוח את הבריכה העמוקה שנקראת קביליו יפו. מבלי לדעת לשחות, הוא קפץ אליה בלי מצופים כשבמקרה הגרוע ידע שהוא יכול לצאת ממנה באזור המים הרדודים ועדיין להיות בחיים. לא עוד.
קרגולה יצטרך להתרגל למציאות חדשה ויצטרך לנסות להביא ליפו משהו שלא היה כאן כבר הרבה זמן: פתיחה טובה לליגה - ויפה שעה אחת קודם. מאמנים רבים ועם הרבה יותר ניסיון ממני כשלו במשימה הזו ולרוב הצליחו להגיע לאזור הצמרת כשהמוליכות כבר התחילו לברוח. אם קרגולה רוצה להיות המאמן הראשון שמשלים עונה מלאה במכבי קביליו יפו מאז שהעפילה לליגה א' - הוא צריך פתיחה טובה, המשך טוב וסיומת מרשימה. משימה קשה עד בלתי אפשרית - אבל למאמן הצעיר יש מוטיבציה והשחקנים משחקים עבורו, כך שהכל פתוח.
אורי קרגולה. כבר לא חסין (צילום: אביחי חיים).
יפו של השנה תהיה אותה יפו שראינו בשנה שעברה. רצה, תוססת, חמושה בקפטן הכי טוב בליגה (אביחי ממן) שאמור שוב לסחוב את החבורה הזו על הכתפיים, להיות האיש של המאמן במגרש והראשון שהולך להודות לקהל בסיום המשחקים. הרבה זמן לא היה ביפו שחקן כל כך "יפואי" בנשמה, שאפשר להזדהות איתו, כזה שבאמת נלחם עבור החולצה וגאה בכך שהוא לובש אותה. אביחי ממן הוא כזה - והוא יהיה הלב הפועם של העונה הזו. עד כדי כך, שעל יכולתו להכיל את כל מה שקורה מסביב, יקום ויפול דבר.
ובכל זאת, החלום עדיין חי. יפו הוקמה מחדש במטרה שקודם כל תהיה קבוצה, לאחר מכן במטרה להצליח. החלום של ימי שישי חמימים עם בורקס וביצה ביציע עם החבר'ה הוותיקים כבר התגשם - הגיע הזמן להביא את התכלס. יפו צריכה להיות במרכז הבמה של הכדורגל הישראלי, לחזור להיות עוצמתית, לגדל דור חדש של אוהדים ולעשות מסע גיוס ספונסרים חדש. יש כאן פוטנציאל, פעם היא תצליח אם ירצה הגורל.
הימור שלי: מקומות 3-5
הזמן שלה? יפו מסתערת על ליגה א' (צילום: אביחי חיים)