פליקס ספר לנו מעט על עצמך..
"בן 41 נשוי לנועה ואבא לשניים. עומר ורום. בעל תואר שני עם התמחות בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה של הילד. מורה בבית ספר לחינוך מיוחד, מאמן בכיר מטעם ההתאחרות לכדורגל ומתמחה באימון בני נוער וילדים. גדלתי בגדנ"ע יהודה ושיחקתי בהפועל תל אביב ובעוד מספר קבוצות בליגה הלאומית, בצעירותי השתייכתי לסגלם של נבחרות ישראל הצעירות ובאמתחתי למעלה מ 70 הופעות בינלאומיות. כיום בבעלותי בית ספר לכדורגל ומלווה בני נוער ומתבגרים בהתמודדויות בנושאי כישורי חיים והעצמה".
מאמן להעצמת בני נוער ומתבגרים? ספר מעט על העיסוק, ומה הוביל אותך להתמקד דווקא בפאן זה?
"בהרצאות הרבות שאני מעביר הן לבני נוער והן למבוגרים אני מתחיל במילה נכשלתי, לא הצלחתי להגשים את ייעודי. נכשלתי במטרה שהצבתי לעצמי - להיות שחקן כדורגל מקצועי! הכישלון שלי נבע מסיבות רבות ואותן אני מביא לדיון פורה. הייתי כישרון גדול שניבאו לו קריירה מקצועית, אבל משהו בדרך קרס. לאחר שנים של עבודה עם בני נוער, הצלחתי לשחזר את עברי, ודרכו לעשות רפלקציה לכישלון שלי. ההבנה, שההתמודדות שעוברים מתבגרים במהלך פעילותם המקצועית, רצופה במשברים, קשיים ובאינספור שאילת שאלות".
פליקס שאשא במדי נבחרת הישראל
אתה מספר שנכשלת! מה הוביל לכישלון? מדוע לא הצלחת לפתח קריירה מקצועית?
"כבר מגיל צעיר הייתי יותר מוכשר מכולם. תמיד שיחקתי בקבוצות גיל גדולות משלי, ואפילו בנבחרת ישראל שיחקתי לרוב בקבוצת הגיל המבוגרת. ההצלחה באה לי בקלות ו"בזכותה" גם למשברים שליוו אותי. הציפיות גברו, חוסר הפרופורציה בין אכזבה להצלחה היו בעוכריי. כילד, אי ההבנה, שהתהליך חשוב מההישגים, גרם לילד צעיר לאבד את הילדות ואת הסיפוק מהחוויה. תמיד רציתי להיות הטוב ביותר, הכי מסוקר, הכי נאהב ובדיעבד - הדבר לא יכול לקרות תמיד. בנייה היא תהליך של זמן ובדרך חייב הנער/ילד לקבל גם את הרגעים הפחות טובים, לגדול ולהתפתח מהם. אני, לא רק שלא גדלתי, אלא במקרים רבים נפלתי לתהומות. בצעירותי הכישרון חיפה על העבודה הקשה, אך בבגרותי, ברגע שהייתי אמור ליהנות מפירות המקצוע, הכול קרס".
תמונת ארכיון של פליקס שאשא במדי אזור
ספר מה קרה?
"בגיל 17 נרכשתי על ידי הפועל תל אביב קבוצת חלומותיי, ולמן הרגע הראשון הרגשתי, כי אין לי את הכלים להתמודד עם גודל הציפייה והמעמסה נעשתה גדולה מידי. ההתמודדות עם הלחץ, הציפייה והעבודה הקשה שברו אותי. לא הבנתי לאן נעלם אותו ילד מוכשר שמרבית קבוצות ליגות העל עמדו בפתח דלתו. היום, בבגרותי הבנתי שלא קיבלתי את הכלים שהיו אמורים לעזור לי להתמודד עם הקשיים שבמקצוע. כישרון הוא לא הכול. כישרון הינו חלק קטן ממכונה גדולה. התפתחות מקצועית אמורה להכיל מעבר לכישרון, פרמטרים נוספים שאותם אני מעביר לדור הצעיר. מהכישלון שלי אני מנסה לבנות אחרים".
סיפרת שאתה מעביר הרצאות. למי? ועל מה ההרצאות?
"במהלך לימודי התואר השני נחשפתי לפרדיגמות רבות בנושאי חינוך ופסיכולוגיה. בהרצאות שאני מעביר אני מנסה למזג בין התיאוריה לפרקטיקה. מאחד שהיה כדורגלן בהתהוות ונכשל, לבין מחנך/מאמן שנגיש לבני נוער, אני מנסה לתאר את שעבר עלי, את השתלשלות האירועים ובעיקר את הרגעים הפחות הנעימים. ההרצאות מועברות גם להורים שבינינו. מקומם של ההורים בתהליך התפתחותו של הילד הינו קריטי. ההורה הנבון, רגיש למורכבות שעובר הילד/שחקן במהלך השנים ותפקידו בכל צומת דרכים היא רבה ומשפיעה".
כמה מילים לסיכום...
"אני לא מתבייש לומר שנכשלתי. זהו התיקון שלי. לקח לי שנים להגיע למקום הבטוח שאני נמצא בו כעת. אני מקווה הכישלון שלי יהיה ההצלחה של רבים אחרים!"
פליקס שאשא - "נכשלתי" (מני בן ארי)
