השכונה של טבריה: כך מתנהל אחד המועדונים הגדולים בצפון

מאמנים מפוטרים על ימין ועל שמאל, תחושה של דיקטטורה, אנשים שבאים לעשות טוב רואים את גבו של זוהר יצחק ובסופו של דבר יש גם כאלה שחוטפים קללות. אז אולי אלו הסיבות שבגינן עירוני טבריה נועדה לנצח להיות קבוצה של ליגות נמוכות?

בסרטו של אבא גנוב, אמר יהודה ברקן את המשפט הבא "הכנרת היא שקטה שקטה אבל בפנים היא ממש ממש סוערת". זה בדיוק המשפט שמתאים לתקופה הנוכחית בעירוני טבריה. היום רשם המועדון שיא שלילי חדש בהתנהלות של הנהלה, אולי יש שקט מקצועי בשבועות האחרונים לאחר מספר ניצחונות, דבר שיוצר שקט תעשייתי בגזרת המאמן, שחקנים ואוהדים, אבל בתוך ההנהלה מתנהל לו קרב ממש כמו אחד מקרבות השוורים המתקיימים בספרד.

לאחר התפטרותו של חבר ההנהלה הבכיר ירון דוד לפני כחודש ימים, נוצרה מתיחות מתחת לפני השטח בין האחרון לבין היו״ר זוהר יצחק , מה שהיה ניראה בתחילת העונה כסיפור אהבה בין השניים, דבר שכלל אין ספור פירגונים הדדיים האחד לשני ותמונות שדאגו להנציח כל רגע שהעלה חיוך על פניהם. אבל בטבריה כמו בטבריה הכל טוב ויפה כלפי חוץ אבל בפנים הכל רקוב מהשורש, ירון דוד קיבל בתחילת העונה את המפתחות להוביל את המועדון לאחר שנים של כשלונות שכללו ירידה מהליגה הלאומית לאחר כשנה בלבד, ירון איש של שלום ליכד סביבו את כל חברי ההנהלה הישנים במטרה להחזיר עטרה ליושנה, ולחזור לליגה הלאומית כאשר הוא האיש החזק הממונה מטעמו של ראש העיר, מכאן נתחיל לעשות את הסדר והטעויות יחד שהובילו למצב היום, במקום לנקות את האורוות ולהכניס דם חדש למערכת בחרו להשען על הישן ובעצם מפה מתחילה הבעיה אז קצת סדר בבלאגן. 

זוהר יצחק וירון דוד בימים יפים יותר

זוהר יצחק יו״ר - כ-10 שנים במועדון, נתן מזמנו, כספו, ועל חשבון משפחתו וילדיו, בטבריה טוענים כי בשנים האחרונות אינו מעורב כלל בניהול השותף של הקבוצה מלבד רצונו להיות הכל יכול בכל הנושא המקצועי, שהביא המאמן כל שאר השחקנים הגיעו ע״י יצחק דבר תמוהה מאוד בקבוצת כדורגל. שמוליק ברג'יק - מנהל מקצועי במחלקת הנוער, בגדול זה התואר שבו הוא אמור להתעסק אבל בפועל הוא משחק ב-5 כובעים שונים, מנכ״ל הקבוצה, מנהל אירוע במשחקים, אבא של קפטן הקבוצה שלומי ברג'יק, האיש שעליו יפול וישק דבר, והכי חשוב שאחרי כל התארים הללו הוא עובד עירייה בכלל, מישהו מצליח להבין מה קורה פה? 

אם זה לא מספיק, בטבריה יש הטוענים כי שמוליק הוא גם הגורם הבלעדי לפיטורים של מאמנים בכירים של כמו מוריס אוזן, אלדד שביט, ואיציק בוזורגי שאימן בטבריה בדיוק שבועיים ולקח מהקבוצה סכום של 100 אלף ש"ח, ואתם שואלים למה? הטענה היא שזה בגלל שה"בן של" לא שיחק... שכונה כבר אמרנו?

ירון דוד - איש שאולי לא מבין גדול בכדורגל, אבל ללא ספק בא מתוך אהבה גדולה לקבוצה, נתן מזמנו כספו וכל מה שיכל, אבל בטבריה כמו בטבריה - שמור לי ואשמור לך כבר אמרנו? אם אתה לא בכנופיה מקומך לא איתנו, ירון נפל במלכודות שטמנו לו פעם אחר פעם אולי מתוך תמימות, ולפעמים גם מתוך טיפשות, אבל מה שבטוח שידעו להשתמש בו בזמן שצריך ומתי שצריך וכשלא צריך פשוט לא השתמשו בו ראיה לכך (סיכם על חזרתם של שלום עקיבא ולירון אלימלך לקבוצה) דבר שטורפד ע״י ההנהלה, כנראה שמי שמתאים לכדורגל זה רק אותו אדם שיודע להוציא ציפורניים ולהשתמש בהם שצריך, לירון אין את זה.

רמי אלקובי - האיש שמתאם בכל נושא הלוגיסטיקה בין הקבוצה להתאחדות וכל היוצא בזה, משמיע את קולו כשצריך ולא מעבר, אבל בסך הכל עושה עבודתו נאמנה. אריה בן ציון - חבר הנהלה המשמש שנים במועדון עוזר בכל הנושא מסביב, כי בטבריה כמו בטבריה לא נותנים לו להתקרב לעוגה יותר מדי, כנראה שהוא למד לחיות עם זה.

ואם אתם תוהים מדוע אנחנו מביאים לכם את כל הפירוט הזה, מיד תבינו מדוע. בשבוע שעבר קרה מקרה החושף את שכונת הנהלת עירוני טבריה, כאשר ירון דוד, עד לא מזמן חבר הנהלה בכיר בקבוצה מגיע מלווה יחד עם ראש העיר יוסי בן דוד, בכניסה לאיצטדיון מחכה לו לא אחר מאשר יו״ר הקבוצה זוהר יצחק ומתנפל עליו בקללות שהאוזן לא יכולה לשמוע, כך על פי עדי ראייה. מפאת כבודו של ירון לא נכתוב את כל הקללות כאן, אבל בושה שבמקום לכבד את האדם שנתן דבר או שניים לטובת המועדון , הוא אמור להיות מושפל ליד ראש העיר, שחקנים, חברי הנהלה, ועוד אנשים שהיו במרחק קצר מהמקום, בושה שכך מכבדים אדם שתרם למועדון, בושה שאנשים כאלה מנהלים את המועדון, בושה שכל פעם מתגלה הפרצוף האמיתי של ההנהלה של עירוני טבריה והעומד בראשה, מפה אפשר להפנות אצבע מאשימה לראש העיר במקום לנקות את האורוות הוא בחר ללכלך אותם יותר, לסיכום לפני שעירוני טבריה חושבת על עליית ליגה או כל דבר הקשור בזה שילמדו לכבד אדם את חברו ולסיום אמר רבי עקיבא הקבור בטבריה ״ ואהבת לרעך כמוך״ .