סופה של פיסת נוסטלגיה: האצטדיון המיתולוגי ברחוב וולפסון בעפולה, שראה כל כך הרבה רגעים מרתקים, נהרס השבוע לטובת פרויקט נדל"ן.
צ׳יץ, בית שאן, פפה, האחים גואטה, שמוליק סבג ז"ל, אלברט מריג'אן (בבר), האחים סילקו, בני הדודים לבית אעידן, נמרוד ברין. סביר להניח שהשמות הללו (ועוד כמה שלא הוזכרו ברשימה המכובדת) לא מוכרים לאוהדי הכדורגל הצעירים של הפועל עפולה, אבל לחבורה עתירת הזכויות הזו יש מקום של כבוד בהיסטוריה של הכדורגל העפולאי, שהשבוע נפרד רשמית מאצטדיון הכדורגל המיתולוגי שסיפק להם במשך עשורים רבים אינספור רגעי נחת, דרמות ירידות ועליות ליגה.
בזמן שאוהדים הנוכחים מתפנקים באצטדיון המרשים הנוכחי בעפולה עילית, השחקנים והאוהדים הוותיקים לא ישכחו כנראה לעולם את הדרמות שהתרחשו על הדשא המצהיב, הבוצי, באצטדיון עם הטריבונות והיציעים המטים ליפול.
ביום שלישי השבוע החלו דחפורים לפרק את החומות עליהם טיפס כל אוהד ממוצע של הקבוצה, אם זה בכדי לקלל שחקן בתום הפסד, לעודד אחרי ניצחון, או לרכוש כרטיס מחור מאולתר שנקדח במרכז החומה.
אוהדים רבים כתבו ברשת הפייסבוק על הזיכרונות הענוגים שלהם מהאצטדיון המיושן והמכוער יש לציין, אבל כזה שחימם את ליבם של אלפי עפולאים גאים מדי שישי-שבת, כשאת שאגותיהם היה ניתן לשמוע למרחקים רבים.
את קורות השערים והגדרות יחליפו עתה בניינים רבי קומות ולנו חובבי הכדורגל יישארו רק זיכרונות נוסטלגיים.
