במסגרת המחזור השני של ליגת א' צפון, הפועל ירושלים אירחה בבת-ים (טדי עדיין לא היה כשיר למשחק) את הפועל הרצליה. ירושלים שרק ירדה מהלאומית, רוצה לעשות את דרכה חזרה, בדומה לאחותה - הפועל קטמון, כבר לאחר עונה אחת. אך על פי היכולת של חניכיו של מרטן על כר הדשא, זאת הולכת להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית.
הפועל קטמון, להפועל ירושלים יהיה קשה לחקות את אחותה (אביב עובדיה)
למעט משחק טוב של הבלם עידן שטיין ומשחק לא רע במרכז המגרש במיוחד במהלך המחצית הראשונה של גיא אסרף, ירושלים שהייתה מעט עדיפה על הרצליה, לא הרשימה בלשון המעטה. כניסתו של הייתם חלבי במהלך המחצית השנייה הוסיפה מחץ לקו הקדמי של ירושלים, אך זה לא יספיק כדי לעלות ליגה וירושלים חייבת לחזק את סגלה.
מנגד, הפועל הרצליה שרוצה לחזור למאבקי הפלייאוף לאחר שבעונה החולפת לא עמדה במשימה, הייתה רחוקה מספר דקות מניצחון שני ברציפות, אך אם הייתה מנצחת, קברניטי הרצליה עוד היו עלולים בטעות לפנטז שהם מועמדים לעלייה.
ניר שטרית, תוצאה תיקו שיכולה לעצור את הפנטזיות של אנשי הרצליה (מאור אלקסלסי)
בסגל השחקנים הקיים, מקום טוב במרכז הטבלה ריאלי יותר. להרצליה אין מרכז שדה יצירתי ואין חלוץ מטרה טבעי. בר אלסברי עושה עבודה הגנתית טובה במרכז המגרש, אך שאר שחקני הקישור אפרוריים ולא מסוגלים ליצר מצבי הבקעה לקו הקדמי.
בתחילת המשחק גל פורת הוצב בעמדת החוד בהתקפה, והמשחק של הרצליה היה תקוע. רק לאחר שפורת ירד למרכז המגרש כדי להתחיל את ההתקפות של קבוצתו, הרצליה התחילה ליצר מצבי הבקעה. כך למעשה גם הושג שער היתרון של הרצליה במהלך שהתחיל עם פורת והסתיים בנגיחה של בן אהרון פנימה. ראוי לציין את פתיחת העונה הטובה של סתיו בן אהרון שבחצי הזדמנות עשה את שערו השלישי העונה. ממש טרם הכניסה לתוספת הזמן, אימן כיאל שנכנס למשחק כרבע שעה לפני, כבש את שער השוויון המוצדק.
ברגע שהוא ירד לבנות את המשחק, הרצליה נראתה טוב יותר (דן יידוב)
לסיכום, חלוקת נקודות צודקת בין שתי הקבוצות. ירושלים חייבת להתחזק אחרת חלום השיבה לליגה הלאומית יצטרך לחכות. הרצליה, אם תרצה לחזור למאבקי הפלייאוף חייבת עושה משחק במרכז המגרש ולהביא חלוץ מטרה איכותי.
***טור זה הינו טור דעה בלבד***
ארז בנודיס ודוד מרטן נפרדו בשוויון
