השופר ו"הסרט"
טור דעה: סיפור הסרט והנבחרת כבר הרבה זמן אחרינו. אנחנו בתקופה שבין ראש השנה ולבין יום כיפור. שמענו בראש השנה בבית הכנסת את השופר ונסיים את יום הכיפורים ברגע המרגש כשתוקעים את השופר
מה יהיה בשני ימים אלו ללא שופר. השופר גורם להרגשה של להיות ביחד. זה הביא אותי לסרט ותפקידו של הקפטן בפרשת הסרט בנבחרת. לא בכוונתי להתעסק עם הפרשה זו.
כאיש שנמצא בתוך הכדורגל מיום היוולדותו, כשאבי ז"ל לא היה נוכח בלידה כי הוא שיחק לרגל יום הולדתה של מלכת הולנד דאז משחק חגיגי באצטדיון האולימפי באמסטרדם בהולנד נגד אייקס, ששיחק בעצמו כדורגל בליגה עד גיל בערך 40, ואחר כך שימש כמאמן ועד העונה האחרונה שימש כחבר הנהלת הפועל אזור. יש לי עמדה מאוד נחרצת והיא: לקפטן הקבוצה יש תפקיד מרכזי שזה חשוב בליגה גימל, גם בליגה העליונה וגם אם מזלו מתמזל לו וישחק בנבחרת של המדינה שלו.
בזמן המשחק הקפטן מייצג את המאמן (הוא השופר שלו), בזמן המשחק הוא משמש כמין מגשר בין השופט ושחקניו ושואף להוביל את השחקנים ובמידת הצורך להרגיעם במצבי לחץ.
שנהיה ברורים: ללחוץ ידיים לפני המשחק, לקבל/לתת תשורה, לבחור את הצד: הכול זה נחמד ומוסיף לו הרבה כבוד, אך טקס זה בהחלט לא עיקר התפקיד.
וגם מחוץ למגרש תפקידו לא מסתיים: הוא עשוי להיות המגשר, לצורך הכתבה הזו להיות השופר הן של שחקני הקבוצה לכיוון ההנהלה וגם בכיוון הפוך.
אני מאחל לכל קוראי גולר ואנשי המועדונים של "הליגות הנמוכות" שנה טובה וגמר חתימה טובה ולקפטנים המכובדים: "שמרו על הסרט שלכם" בכבוד הראוי לו.
***טור זה הינו טור דעה***
השופר ו"הסרט", אברהם דה פריס (אביחי חיים)
