חלוץ אסי גלבוע, שחר משה, החליט לעזוב את הקבוצה ולחפש את עתידו מעבר לים. שחר משה (28) בן למשפחה מוכרת בגלבוע, יטוס ביום ראשון לניו יורק, במטרה לבדוק מספר אופציות עסקיות בהן יוכל להשתלב. "כל החיים שלי שיחקתי כדורגל, סדר היום שלי היה סביב הכדורגל, הגיע הזמן שאעשה משהו בשביל עצמי", הוא אומר, ולא מסתיר את התרגשותו הרבה, "אני טס לבדוק כמה אפשרויות ואז אקבל החלטות בנוגע לעתידי".
שחר משה הוא בעל תואר ראשון בחינוך גופני, והבעלים של חברה ליבוא דשא סינטטי.
"יש לי משפחה בארצות הברית, דיברתי אתם, אני בקשר אתם כבר תקופה ארוכה, הם יודעים על הכוונות שלי מלפני חודש, ומנסים לבדוק עבורי כמה אופציות מעניינות", הוא אומר.
שחר משה(משמאל),אומר שלום לכדורגל.(צילום:חג'אג' רחאל)
אז אתה אומר שלום לכדורגל?
"זה לא שאני עוזב לאלתר. יכול להיות שעוד שנה או שנתיים אחזור לשחק. אף אחד לא יודע מה יילד יום. כרגע אני שלם עם ההחלטה שלי, שגמלה בלבי לפני חודש, בעקבות טלפון שקיבלתי מניו יורק. אמרו לי שיש כיוונים חיוביים, והגיע הזמן שאנסה דברים חדשים. סיימתי תואר ואני לא עובד בהוראה, העסק שלי לא כל כך עובד בחורף, כך שיש לי לפחות חצי שנה לבדוק דברים חדשים".
איך קיבלו את ההודעה באסי גלבוע?
"הם קיבלו את זה בהלם. גם לי היה קשה לבשר להם. שחקנים חשבו שאני צוחק אתם, כי הם רגילים שאני מתלוצץ. מבחינתי לעזוב את אסי גלבוע זה לעזוב בית ומשפחה. זו החלטה שלא היה לי קל ופשוט להחליט אותה, אבל זה משהו שהתבשל אצלי כבר תקופה ארוכה, ואני שמח שקיבלו את זה בהבנה, ואיחלו לי הצלחה. לא סגרתי שום דלת, נפרדתי בצורה יפה ומכובדת, ואני מאמין שכאשר ארצה לחזור לשחק כדורגל, יהיה לי לאן לחזור".
האם לעובדה שהפכת לשחקן ספסל בהרכב עתיר כוכבים הייתה השפעה על החלטתך לעזוב?
"לא הייתה שום השפעה לכך. ידעתי שאצטרך העונה להילחם על דקות המשחק שלי, ולא הייתה לי שום בעיה עם זה. אני כבר לא ילד ויודע מה אני שווה. למדתי לדעת שטובת הקבוצה עומדת מעל לכל. המאמן ידע שבכל פעם שהוא יזדקק לי, אעמוד לרשותו ואעשה את הכל למען אסי גלבוע, ולא משנה אם אני משחק בהרכב או שאני עולה מהספסל".
שחר משה(משמאל),"טובת הקבוצה מעל הכל".(צילום:חג'ג' רחאל)
אם גלבוע תעשה עלייה היסטורית לליגה הלאומית, ולא תהיה חלק ממנה, לא תרגיש פספוס?
"אני מאחל לאסי גלבוע לעלות לליגה הלאומית מכל הלב, כי זה מועדון ראוי לשחק בלאומית. ההרגשה שלי תהיה שמחה מהולה בעצב. מצד אחד אשמח שאסי גלבוע הגשימה את החלום והגיעה לליגה הלאומית, אבל מצד שני אהיה עצוב שאני לא חלק מהעלייה. אני יוכל להבטיח שגם מניו יורק אחזיק לחברים אצבעות ואעודד אותם שיעמדו במטרה".
הסיפור המלא יתפרסם ביום שישי במקומון ידיעות הגליל.
