"הגעתי למועדון בתקופה הכי קשה בהיסטוריה שלו", אומר המאמן איתי מרדכי, שהשבוע עזב את הפועל נוף הגליל בעקבות ההפסדים הרצופים וההתרחקות מהפלייאוף העליון והוא מסביר: "אנשים היו בטראומה מאובדן העלייה בעונה שעברה עם תקציב ענק. אנשי המועדון והשחקנים שנשארו היו פשוט בטראומה, קיבלתי אותם פגועים, הם לקחו את זה קשה מבחינה מנטלית".
איתי מרדכי, ״העונה הזאת היא הצלחה״ (חגאג רחאל)
מרדכי, שעזב ביום ראשון את הקבוצה ואת מקומו תפס ירון הוכנבוים, אמר שעל הקטע המנטלי יש להוסיף את הנושא הלוגיסטי: "תפקדנו בלי מגרש ביתי, שיחקנו עונה שלמה בחוץ, נדדנו העונה בין לא פחות מ- 14 מגרשי אימון שחלקם לא היו ראויים. היו בעיות לוגיסטיות קשות בגלל שלא היה לנו בית ומי שנפגע מהמצב הזה הם השחקנים והצד המקצועי, כי קשה מאוד לנהל קבוצה במצב כזה".
איתי מרדכי אמר על המצב: "מעולם לא השתמשתי בזה כתירוץ. אני יכול לגלות שהיו הרבה אימונים היו על סף ביטול, אבל תמיד הצלחנו לאלתר ברגע האחרון וידענו לשמור על המסגרת".
לקחת את זה בחשבון לפני שהגעת לקבוצה?
"לא, לא ידעתי שלא יהיה מגרש. רק לפני האימון הראשון רועי בא ואמר לי שאיצטדיון גרין לא יעמוד לרשותנו העונה".
למרות זאת כיוונת לפלייאוף העליון...
"כולם ידעו את המצב ולאיזה עונה קשה אנחנו הולכים, דיברתי על פלייאוף עליון כדי להציב רף גבוה לשחקנים, לתת להם לשאוף גבוה, לא רציתי להציב להם מטרות נמוכות. בסופו של דבר אנחנו בטבלה במקום שאנחנו צריכים להיות".
אז אתה אומר שמלכתחילה הגעה לפלייאוף העליון לא הייתה ריאלית...?
"מבחינתי זה לא היה ריאלי למרות שהיינו כל הזמן בתמונה. יצרו ציפיות כאילו המצב אותו הדבר כמו בעונה שלפני. לא היה לנו סגל מסיק טוב, גיא דיין, אחד השחקנים הבכירים בקושי שיחק, הבאנו הרבה שחקנים צעירים בעונה ראשונה בבוגרים, דיברתי על פלייאוף עליון רק כדי להציג מטרה לשחקנים. הכי חשוב זה שאנחנו לא מסובכים בתחתית".
איתי מרדכי מוסיף ואומר: "זו הייתה עונה שהייתי חצי אפסנאי - חצי מנהל קבוצה, למדתי הרבה דברים וזה לא היה פשוט. יש פה אנשים טובים שנתנו מעל ומעבר, אבל התעסקו בהרבה דברים שלא בהגדרת התפקיד שלהם. במצב בקיים אני חושב שעמדנו בציפיות ובמטרות".
איפה טעית?
"לא בטוח שטעיתי, אבל מי שלא עושה גם לא טועה. לצערי הרב לא היה לי רגע של שקט במועדון, מרגע שנחתתי במועדון לא נתנו לי יום אחד של חסד. אנשים עשו רעש מיותר שפגע מאוד בקבוצה. מה שהכי כואב לי שזה בא מאנשים מקורבים לקבוצה ולא ידענו לשים לזה סוף. גם כשניצחנו את בית"ר תל אביב במשחק ענק והיינו במרחק נקודה מהפלייאוף, לא נתנו לי שקט וסביבת עבודה שקטה. חורה לי שאנשים רעים הצליחו, הם פגעו לא רק בי, אלא בקבוצה כולה. אני לא איש של ריב ומדון, באתי כדי לעבוד".
חורה לי שאנשים רעים הצליחו לפגוע במועדון, ברעם (חגאג רחאל)
אחרי ההפסד באשקלון נקראת לשיחה עם גיל. מה עבר לך בראש?
"אני יכול להגיד שבשלושת השבועות האחרונים היו שרחשו ובחשו מאחורי הקלעים, הצליחו להלחיץ את ראשי המועדון. הבנתי את הכיוון, הבנתי שהרוחות הרעות ניצחו ושהעכברים יצאו מהחורים. לא הייתי מופתע, חצי השנה האחרונה הייתה מאוד קשה לי וזה הגיע אפילו לאימא שלי, בת 81, שהשמועות והפרסומים הגיעו עד אליה. הרגשתי הקלה כשזה נגמר, נפרדנו כידידים ובסופו של דבר השארתי דלת פתוחה ואולי בזמן אחר דברים יסתדרו".
אתה חושב שהיית צריך לשלם את המחיר?
"לא חושב שאני הייתי צריך ללכת, חושב שהחלפת מאמן בשלב הזה של העונה זו טעות וזה עוד יוכח. הקבוצה לא תעשה יותר טוב או פחות טוב וזה לא קשור למאמן".
לא היה לך סיפור אהבה עם האוהדים מהרגע בראשון...
"זה חלק מההסתה נגדי. הם קיללו אותי מהאימון הראשון, אולי בגלל תסכולים שסחבו איתם מהעונה שלפני. גם אחרי שניצחנו 0-5 את בית"ר תל אביב הם קראו לי להתפטר וזו התוצאה של ההסתה נגדי".
מי הסית נגדך?
"לא יודע וזה גם לא חשוב. אלוהים גדול ורואה הכל. זה גם לא עניין אותי, אבל הגיעו אליי דברים, הוכיחו לי דברים, אבל אני לא נתתי לרעשים להשפיע על הקבוצה. לצערי הרב, לא תמיד מעריכים את זה. אני בהחלט לא רואה את העונה ככישלון אלא כהצלחה אישית שלי".
לסיכום אומר איתי מרדכי: "אני לא מאשים איש במצב שנוצר. גיל, רועי ושרון הם אנשים טובים שעושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר ורוצים את טובת המועדון".
היו שרחשו ובחשו מאחורי הקלעים, איתי מרדכי (חגאג רחאל)
