השוער דורון רוזנקוביץ תולה את הנעליים והכפפות
השוער דורון רוזנקוביץ פורש ממשחק פעיל , כשנה לאחר שנפצע ואחרי שיקום ארוך. השוער בעל קריירה ארוכה ומפוארת, פרסם פוסט פרידה בעמוד הפייסבוק האישי שלו וסיכם: ״תודה לקבוצות, למנהלים, למאמנים, ולחבריי השחקנים על שעזרתם לי להיות מי שאני. היה לי לכבוד לשחק עם כל אחד ואחד ממכם.״
השוער דורון רוזנקוביץ תולה את הנעליים והכפפות, ופורש ממשחק פעיל בגיל 39. השוער פרסם פוסט פרידה בעמוד הפייסבוק שלו וסיכם קריירה ארוכת שנים ואמר :״היום, בדיוק לפני שנה, בתאריך ה- 20/9/19 שיחקתי את המשחק האחרון שלי. זה היה משחק רגיל במחזור השני בליגה, רק שבפעם ההיא את הירידה מהמגרש לראשונה בחיי לא עשיתי כשאני עומד על הרגליים, אלא על אלונקה בדרך לבית חולים. כמה סמלי?! שנה בדיוק הרגע הזה שכל ספורטאי מפחד ממנו. בגיל 39, אחרי שנה של שיקום, שני ניתוחים (תוצאה שנראת יותר כמו ברך של רובוט), ואין ספור ניסיונות שנבעו מרצון עז לחזור לשחק - אפשר לומר שהעומס ובעיקר הכאבים הכניעו. אני פורש ממשחק פעיל ותולה את הנעליים והכפפות. זה בדיוק הרגע שבו מתעצם לו הכאב הנפשי.המשחק שהיה חלק בלתי נפרד ממני, והמקצוע שאני כל כך אוהב מגיל 7 ועד היום, נלקח ממני. 19 עונות כשחקן בוגרים, 17 קבוצות, 6 עליות ליגה מתוקות ומרגשות כל אחת בדרכה שנחקקו בי לעד. ״
השוער שיחק לאורך הקריירה במכבי ת״א/מחלקת נוער, ראשון לציון/מחלקתנוער+בוגרים, הפועל מרמורק, סקציה נס ציונה ,הפועל הרצליה
עירוני רמלה, נחלת יהודה, השקמה רמת חן, עירוני בת ים, כפר שלם, מכבי נתניה, הפועל אזור, מכבי קרית גת, הכח מכבי עמידר ר״ג, מכבי יפו, מכבי שעריים מ.אור יהודה, ואף היה שותף לשש עלויות ליגה לאורך הקריירה.
רוזנקוביץ הודה לאנשים שפגש במהלך הקריירה ואמר: ״זה הזמן לומר תודה על הזכות שנפלה בחלקי, ועל כל אותן החוויות שעיצבו את אישיותי. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שנגע בי. לכל מי שאהב אותי, וגם לאלו שפחות. תודה על כך שבכל מקום שהגעתי זכיתי להרגיש משפחה. תודה על ההשגים, האכזבות, הצלחות, ובעיקר - תודה למשפחתי על נתינה אין סופית, סבלנות, ותמיכה.תודה להוריי, לאחותי, לאחי (שהלך איתי לכל משחק), לאישתי היקרה שבלעדייה אני כלום, ולילדיי שמעתה כל הזמן שלי מוקדש רק להם. תודה לקבוצות, למנהלים, למאמנים, ולחבריי השחקנים על שעזרתם לי להיות מי שאני. היה לי לכבוד לשחק עם כל אחד ואחד ממכם. אני יודע שאני לא כלכך אובייקטיבי, אבל בתחושה שלי, רק בליגות הנמוכות ישנם אוהדים אמיתיים. כאלו שנותנים את הלב, וזה ניכר. לכל אלו שעטפו אותי באהבה אין סופית ותמיכה בכל מקום אליו זכיתי להגיע, אני רוצה לומר שנכנסתם לי ללב.
מתוך עמוד הפייסבוק של רוזנקוביץ