כבר לאחר משחק ההפסד ביום שני 2:1 לאחווה עראבה, הבין רונן ויינשטיין כי הגיע הזמן ללכת. הוא חיכה יומיים ובפגישה עם הבוס גל יוסף, החליט ויינשטיין להחזיר את המפתחות ולהשאיר למישהו אחר את משימת ההישרדות של הכח עמידר ר"ג, שמדורגת לאחר 27 מחזורים במקום ה-18, רק 2 נקודות מעל המקום ממנו יורדים לליגה א'. עם הקיזוז הקרוב, הסגולים לא צפויים ללקק דבש. "הדברים לא דפקו כמו שציפיתי והתוצאות לא הגיעו", הסביר המאמן מדוע לקח את האחריות. ויינשטיין התייחס גם לעובדה שחוסר ההצלחה נבע גם לא מעט מחוסר מזל: "לפעמים מקבלי רמזים מלמעלה. עוד דבר ועוד דבר קורה, אז הבנתי שאולי זה לא מקומי ואני צריך לפנות את התפקיד".
רונן ויינשטיין. בדברים לא עבדו כמו שציפה. (צילום: לירן דורף)
כשויינשטיין מדבר על חוסר מזל, הוא מתכוון לפציעות הקשות של חיים מלכה, מעוז ההגנה הסגולה שלטענת המאמן המתפטר, גמר את ההגנה ושל אלירן שחר, ששבר את רגלו. הוא מדבר על ההשעיה של השוער יניב והבה מהקבוצה, שאילץ את אותו לשתף שוער מהנוער, או ההרחקות זו אחר זו במשחקים קריטיים, של אנזויה קליסטוס, אלירן שערי וראובן עובד. "אלו דברים שלא קורים בכדורגל. זה דברים שלא קורים בכדורגל כל רגע", אומר ויינשטיין.
חיים מלכה. "הפציעה שלו גמרה לנו את ההגנה", אמר עליו ויינשטיין. (צילום: לירן דורף)
אתה מרגיש אשמה?
"אני המאמן ובוודאי שאני אשם ואין. לא בורח מאחריות".
בתחילת העונה, חשבת שתאבקו על הישרדות?
"ידענו שנהיה למטה אבל לא ברמה כזו. עד כדי כך שהיה לנו קשה מאוד להוציא ניצחון לאחר כל כך הרבה משחקים".
על ההנהלה לווינשטיין אין מילים רעות להגיד. הצדדים נפרדו כחברים. "התקציב מלכתחילה לא היה גדול והיינו צריכים להסתדר עם מה שהיה, אבל בהמשך הביאו שחקנים שיוציאו את העגלה מהבוץ וזה פשוט לא קרה. גל יוסף הבין את מה שאני עובר לאורך כל העונה וזה היה כבר מספר פעמים על הקצה. כך שביקשתי להיפגש הפעם, הוא ידע כבר מה אני רוצה ונתן את ברכת הדרך".
הבעלים, גל יוסף עם גיא זיגדון. הבין את ההחלטה של וינשטיין. (צילום: לירן דורף)
ומה בהמשך הדרך?
"כרגע אני נח, רוצה שקט ולעשות חשבון נפש עם עצמי, אם יקרו דברים אז נשקול מה לעשות. הייתה לי תקופה יפה בהכח ר"ג וכיף לעבוד שם. אבל זה מקצוע אכזרי וצריכים להמשיך הלאה אל המקום הבא".
ובינתיים, מי שידריך את הקבוצה עד לסיום העונה הוא אבי חיון שהיה חבר בצוות המקצועי במהלך העונה.
