את זה שהפועל ירושלים תחזור בסיום העונה לליגה הלאומית, לאחר עונת "גלות" בליגה א', ידענו כבר מזמן. היום (שישי) זה נקבע באופן רשמי והשמפניות נפתחו.
ירושלים בליגה הלאומית. התגעגנו.
כשלושה ימים לאחר שהאחות החורגת, הפועל קטמון, הבטיחה את עלייתה מליגה ב' לליגה א', רצו גם אנשי הפועל ירושלים לחגוג עלייה משלהם. מולם התייצבה הפועל ערד, שמצדה ידעה שניצחון במשחק ישאיר את הקבוצה סופית בליגה א'. בנוסף, רצו בערד לאפשר לשחקנים לשבות מאימונים בראש שקט. עם כל העצב שבכך, בחודש האחרון מקיימת הקבוצה כשני אימונים בשבוע, בעקבות הלנת שכר שחקני הקבוצה.
נלחמים על כדור בערד. המקומיים כמעט לקחו את כל הנקודות.
בערד שאבו עידוד מכך שבשבוע שעבר ספגה ירושלים הפסד לעירוני נתיבות, לאחר תקופה ארוכה ולא רצו שהירושלמים יחגגו עלייה במגרשם הביתי ויעשו פסטיבל ערד בניחוח ירושלמי. חניכיו הצנועים של דני וקנין הרבו להגן על שער וניסו לעקוץ את הירושלמים בהתקפות מתפרצות.
בדקה ה-35 ניר חזוט, קשרה של ערד, הצליח בבעיטה ערמומית למצוא רק את קורת השער הירושלמית. בתוך תוספת הזמן הרים קשרה של ערד, ערן בן הרוש, כדור קרן מדויק הישר לראשו של הבלם, אייל עבד, שבקלילות נגח את הכדור לרשת וקבע 0:1 לערד.
אייל עבד חוגג את השער. בשיאו, שיחק בהפועל באר שבע אצל לופא קדוש.
עבד, שבשיא הקריירה שלו, השתייך לסגל של הפועל באר שבע וחגג אתה עלייה מהליגה הלאומית לליגת העל, כבש שער שיכול היה לקלקל עלייה ללופא קדוש, שבזמנו אימן אותו בהפועל באר שבע.
ערד בטירוף לאחר השער. הגדילו את הפער מחולון.
קדוש הוא נושא בפני עצמו. מאז אותה עלייה עם הפועל באר שבע ואייל עבד, הוא לא הגיע להישג משמעותי. המאמן המוערך, שכבר מזמן דבק בו הכינוי "שועל וותיק", בנה בירושלים קבוצה שהייתה גדולה על ליגה א' בכמה דרגות. קדוש, שראה כבר הרבה דברים בקריירה שלו, לא חשש אפילו לרגע שערד תצליח לשבש את התוכניות של קבוצתו לעלות ליגה. חמוש בחולצת פסים אדומה, בצבעי קבוצתו, הוא ישב נינוח על כיסא פלסטיק ליד ספסל המחליפים. במשך רוב המשחק קולו לא נשמע. השקט של קדוש גרם לכך ששחקניו לא נכנסו לפאניקה מיוחדת.
לופא קדוש. נינוח ושלו. הליגה הלאומית מחכה לו.
הוא והם ידעו ששער אחד במחצית השנייה יקבע שוויון שיספיק להם בכדי לחגוג עלייה. רק פעם אחת קם קדוש ממקום מושבו על הכסא. זה קרה בדקה ה-83. דקה אחת מאוחר יותר דייק קשר ירושלים, אופיר עזו בבעיטה חופשית, 20 מטרים אלכסונית משערו של שוער ערד, עומרי פולק. השער של עזו השיב את קדוש חזרה אל הכסא, אבל הקפיץ את מאה האוהדים הירושלמים שהגיעו למשחק. האדומים שהגיעו לתמוך בקבוצתם כל הדרך מירושלים נשמעו היטב, זאת שלפני כן הם התרכזו בגידוף הקוון, משה בוטרשוילי.
הקהל האדום מירושלים. התעסקו בקללות לעבר הקוון.
עד לסיום לא נכבשו שערים נוספים ושריקת הסיום נתנה את האות לפתיחת החגיגות, של הירושלמים. האוהדים והשחקנים הביאו שמפניות שזרמו לכל עבר. אנשי ערד המאוכזבים מאיבוד שתי הנקודות, אך מעודדים מהגדלת הפער מצפרירים חולון, פתחו את השערים ונתנו לאוהדים הירושלמים לחגוג עם אליליהם.
החגיגות נמשכות. ונראה מי יעיז לדבר על איחוד.
אם מישהו עוד מפנטז על איחוד בין הפועל ירושלים להפועל קטמון, היה כדאי לו לשמוע את שירי הנאצה של אוהדי ושחקני ירושלמים כנגד הקטמונים. אוהד קולני הזהיר את השחקנים בחדר ההלבשה: "בפעם שעברה שחגגנו, היה אתנו שי אהרון. בקיץ הוא עבר להפועל קטמון. חסר למי שיבגוד בנו כמו הבגידה שלו".
מספר מטרים מההמולה הגדולה, עמד לופא קדוש, שהרשה לעצמו להדליק סגריה. אנחנו אפילו זיהינו חצי חיוך על שפתיו. ככה זה לופא. תאמינו לנו, גם בליגה הלאומית לא תראו אותו משתגע.