הכח הגיעה למשחק החוץ, כשהיא רוצה לצאת ממנו עם יתרון, ולהעביר את ההכרעה לוינטר. הכח לקחו בחשבון מספר פרמטרים: היריבה שמגיעה במומנטום אדיר (שלושה ניצחונות רצופים), קהל אוהדים גדול ודוחף (שוב, שאפו לקהל על הצגת תכלית נוספת),שחקנים פצועים והבדלי הליגות .
תצוכת תכלית נוספת של קהל יפו. צילום: יאיר שמע קדמי
כאן ארחיב מעט ואומר, שעבודת המאמן במפגש נגד קבוצה מליגה נמוכה קשה יותר, מכיוון שלקבוצה מהליגה הנמוכה אין מה להפסיד אלא רק להרוויח. על זה אמר פעם אטורו מסינה, המאמן האיטלקי המעוטר: "הגענו לגמר אז מקסימום ננצח, מה יכול להיות?".
עם כל המטען הזה, הגיעה הכח והראתה שהבדלי הליגות אולי לא כאלה גדולים, אבל בנקודות מסויימות משמעותיות מאוד. הנקודות החשובות בהקשר לכך הן: המהירות ביציאה מהגנה להתקפה, בהנעת הכדור מרגל לרגל ובמינימום נגיעות ובמשחק לעומק ולא רק לרוחב. מנגד, מכבי יפו הראתה שוב כי יש לה בסיס טוב של שחקנים, אך יש גם לא מעט מקרים שבהם צריך לשחק קצת אחרת - אם לא נענשים, ויפו נענשה פעמיים, זה עדיין הספיק להכח כדי לרדת עם יתרון, לא גדול, אבל עדיין יתרון.
מכבי יפו
יפו עלתה למשחק עם אותו הרכב שהיה שותף להצלחות האחרונות מול קבוצות ליגה א', מה שהתברר כלא מספיק מול שחקני הכח. אני בטוח שהיו ועוד יהיו ביקורות על המאמנים ועל ההרכב שעלה, אבל אני דווקא רואה את הצד החיובי שלאחר המעשה. אני מתכוון בכך לחילוף הכפול שהתבצע בדקה ה-30, במצב של 2:0 להכח. כאן הראו המאמנים כי הם טעו בבחירת ההרכב, והחילוף הוא בעצם הודעה בטעות, מה שבהחלט יכול לקרות, אך מצד שני במשחקים כאלה, אין זמן לטעויות. חטארי היה חייב להיות בהרכב, גם בגלל הנתונים הפיזיים שלו אל מול צמד הבלמים הזר והחסון, וגם כדי לשמור על טריות ומהירות מהספסל בדקות הקריטיות ( מהדקה ה-75 ) ויש ליפו מספיק שחקנים מהירים.
מוחמד חטארי. "היה חייב להיות בהרכב". צילום: שובל ירושלמי
יפו היתה חייבת לשחק אחרת ממה שהיא רגילה. בפיגור 2:0, ועם כניסתם של חטארי וסוהייב פריג', היא הייתה חייבת לשנות את התפיסה, לשחק יותר דרך הצדדים, ולבעוט לשער מהשחקנים שמגיעים מהקו השני ( קשרים ומגינים), שמגיעים כשחקני טריילר, במקום לנסות ולחדור דרך האמצע המעובה והגבוה. כשיפו עשתה את זה, היא הביכה לא פעם את צמד המגינים של הכח, והגיעה למצבי הבקעה, שהיה מעורב בהם מוחמד חטארי.
עוד נקודה שהיתה חייבת להילקח בחשבון היא הנעת הכדור לרוחב. הכלל המאוד ברור בהנעת הכדור, הוא שאין זו המטרה, אלא האמצעי. הנעת כדור חייבת להיות לרוחב ולעומק. היטיב לנסח זאת מאיר נחמיאס: "רוחב ,רוחב ,רוחב עומק ". משחק לרוחב נותן לקבוצה היריבה זמן ואפשרות להתפרס במגרש, ולסגור את הגישה לשער. אך הנעת כדור לעומק, גם אם היא לא מהאזור המסוכן, תיאלץ את הקבוצה היריבה לחשוב איך לסגור גם את העומק, ובעצם כך תהיה חשופה לטעויות. הכח עשתה זאת פעמיים עם 100 אחוזי הצלחה.
נתון נוסף שהיה ברור מאוד הוא הרכות בהגנה, ובמיוחד במרכזה. הגנה עושה כל הקבוצה ולא רק הרביעייה האחורית, אך יחד עם זאת, אני לא חושב שהיה צריך להשאיר את צמד הבלמים להתמודד עם החלוצים המהירים של הכח, ללא עזרה של הקישור האחורי ושל המגינים עם סגירה אלכסונית. טעויות קורות ויקרו, אך חובה לשחקני ההגנה לקחת כדורים ראשונים מהאויר, מבלי לתת להם לקפוץ, כי אז הם מגיעים לשער, למצב מסוכן או לגול, כמו שהיה המהלך שהוביל לשער השני. עוד נתון שהיה ברור לעין הוא מהירות היציאה מהגנה להתקפה. יפו חטפה כדורים והכדור היה בשליטה שלה לא מעט זמן, אבל עד שהשחקנים העבירו את הכדור לחלק ההתקפי, לקח המון זמן והכח כבר היתה מאורגנת. מצד שני, כשהכח יצאה למתפרצות הם הגיעו תוך חמש שניות לשער של יפו.
עמדת המאמן
החילוף בדקה ה-30 הראה שהמאמנים הגיבו לנעשה. יחד עם זאת, הם היו חייבים לדעת ולהכיר את היריב כדי להתכונן כראוי. ניהול המשחק היה סביר והתוצאה נותנת סיכוי מסויים להמשך - עבודת צוות זו המילה.
הכח ר"ג
הכח הגיעה למשחק בהרכב שחסרו ממנו ראובן עובד וחיים מלכה, אך עם עומר רפס בעמדת המנהיג במרכז המגרש. הכח נהנית ממערכים די מאוזנים של הקבוצה, ומשלבת את פרמטרים כמו: כח, מהירות, פיזיות ואגרסיביות בכל מערכי השדה. היה ברור שהכח תתחיל את המשחק בצורה זהירה, ותיתן ליפו לתקוף, כשהם ינסו לעקוץ, וזה בדיוק מה שקרה. בדקה ה-2 השער הראשון נכבש במתפרצת מהירה, ונתן הרבה שקט למאיר סומך ולשחקניו.
עומר רפס. הוצב בעמדת המנהיג במרכז המגרש. צילום: לירן דורף
הכח המשיכה במגמה של הגנה נסוגה, וכבר בדקה ה-25 היא הובילה 0:2, ושוב בדחיפת הכדור לעומק ובהצטרפות של שחקני הקישור מאחור, היה ברור שהתוצאה חשובה יותר מהמשחק היפה. הכח המעיטה ביצירת התקפות, אך במקרים המועטים בהם היא עשתה את זה, זה נעשה במהירות ובדיוק קטלניים. אמרתי בפתיח כי ההכנה המנטלית והמקצועית של המאמן חשובה, וראינו את זה במשחק המאוד מבוקר של הכח. מרגע שהתוצאה היתה 0:2, הם מיעטו להחזיק בכדור, מיעטו לתקוף, האטו את קצב המשחק, ונהנו מיום טוב של השוער, שהציל את מעט ההזדמנויות שהיו ליפו. אני בטוח שאם התוצאה היתה נשארת 0:2, סומך ואנשי הכח היו רגועים יותר.
המשחק המבוקר, או בשמו השני, משמעת טקטית, הופך לאט לאט "לאופנתי" למען השגת מטרה מסוימת. במקרה של הכח, כשרכבת המאמנים בעיצומה, וכשמגיע מאמן שלא בנה או עיצב את הקבוצה, היה טבעי שההוראות הטקטיות יהיו הוראות "ברזל" להשגת המטרה, והמטרה, כפי שאנחנו כבר יודעים, מקדשת את האמצעים.
עמדת המאמן
מאיר סומך עשה את שיעורי הבית שלו, כשידע שמכבי יפו יעלו עם ההתלהבות וינסו לכבוש ראשונים, ותכנית המשחק המבוקרת הצליחה. ניהול המשחק היה נכון והמטרה שהוצבה הושגה. מאיר חייב יהיה להתכונן שוב למשחק הבא, כי להערכתי הוא יהיה שונה, מכיוון שליפו אין מה להפסיד והמגמה תהיה לתקוף.
