אתחיל בכך שאני לא תומך בשיטת הקיזוז וגם לא תמכתי בהגדלת ליגת העל ל-16 קבוצות.אני שמח שהעונה ההתאחדות התאפסה על עצמה וסוף סוף קיבלה החלטות נכונות:הקטנת הליגה וביטול הקיזוז.
אבל למה גם כשעושים משהו טוב צריך לעשות משהו רע?
זה שהעונה תעלה רק קבוצה אחת מליגה א' לליגה הלאומית זו פגיעה קשה בהן, אך בזה עוד איכשהו אפשר להבין את הרציונל.אבל, בהשארת הקיזוז בליגה הלאומית אני לא רואה שום היגיון.אני לא הולך להרבות במילים על השיטה שדובר עליה כה רבות ולכן אכתוב עליה את דעתי בקצרה. נתחיל מזה שהשיטה הזו לא משוחקת בשום ליגה נורמלית בעולם.
נתנאל גולדמן(בשחור)יתחיל את העונה הבאה בליגה הלאומית. (צילום:יניב ליכט)
מבחינתי השיטה הזו בכלל אבסורדית ומגוחכת, המוציאה כל קשר בין משחק והספורט,
לבין הספורטיביות שהוא (הספורט) אמור לסמל.
אוהדים רבים מגיעים למשחקי הליגות הנמוכות. (צילום:לירן דורף)
אני חושב שהשארת הקיזוז בליגה הלאומית מאשר בליגת העל היא אפילו יותר גרועה.כי הרי בסופו של דבר רוב מועדוני ליגת העל גם אם יפסידו עונה או שתיים מהקיזוז, הם יצליחו להשתקם.אך כשמדובר בקבוצות יותר חלשות בליגות נמוכות יותר, בהן כל שער יכול לחרוץ את גורלו של המועדון, הקיזוז פוגע עוד יותר, משום שקבוצה שתיתן עונה טובה אך בעקבות הקיזוז היא תידפק מי יודע אם היא תצליח להתאושש מהטראומה.
מתח לא מתח, בסופו של דבר לעניות דעתי ספורט אמור להיות ספורטיבי והוגן.נכון,חשוב לציין גם שהרבה בעלי קבוצות ותפקידים בליגה הלאומית תומכים בעניין אבל עדיין למה?
לטענת לוזון, בזכות הקיזוז הרייטינג עלה, והגיעו יותר צופים למגרשים.אך כמו שאמרנו הקיזוז הרי בוטל בסופו של דבר בליגת העל,אז למה הוא נשאר בליגות הנמוכות, בשביל הרייטינג?
אני מקווה שהתאחדות לא במצב עד כדי כך קשה שכדי לממן את שכרו של לואיס פרננדז הם צריכים שיבואו עוד 300 איש למשחקים בליגה הלאומית בגלל הקיזוז.
