מגיל מאוד צעיר גדלתי סביב הדעה הרווחת שבטבריה, הכדורגל והעיסוק בו עוטפים את העיר ומחברים את תושביה, ולא להיפך. עיר תוססת ושמחה עם אנשים טובים שלא מבקשים הרבה למחייתם, שעל אף כל קשיי היום יום, מוצאים את האושר האמיתי בישיבה ביציעי האצטדיון העירוני וצפייה במשחקיה של הפועל טבריה האגדית, דאז, ועירוני טבריה, כיום. הימים הגדולים של עופר דן, גדי אלמליח, אייל דן, ניני עשור, אילן סיידה, מאיר עמור ואחרים עברו מן העולם ואנחנו, חברים יקרים, נשארנו עם מועדון כדורגל מתפורר ומפורק שמתמודד בשבועות האחרונים עם אחת התקופות הקשות ביותר שעברו עליו בהסטוריה הארוכה שלו – והכל, כשהקופה ריקה..
אז מה הבעיה בעצם?
התקציב שמעבירה עיריית טבריה לקבוצת הכדורגל בשנים האחרונות עומד על כ-850,000 שקלים, סכום נכבד לכל הדעות. אלא שלמרות הסכום הגבוה שעיניכם רואות כאן, העירייה לא מסוגלת מסיבותיה שלה להעביר למועדון את מלוא הסכום בפתיחת העונה אלא מעניקה לו את התקציב בשנים עשר תשלומים שווים של כ-70,000 שקלים כל אחד. חישוב פשוט מלמד שתשלומי משכורות לשחקנים ומאמן, תחזוק המגרש, מכוניות ודלקים, שירותי כביסה, חשמל, מים, ארנונה, מס הכנסה וביטוח לאומי – כל זאת, ועוד שכחתי קרוב לוודאי דבר או שניים – מאמיר הרבה מעל 70,000 שקלים בחודש, מה שמסביר את חובותיה של הקבוצה ואת העובדה כי כבר שנים שהיא אינה עומדת בהתחייבותיה.
.jpg)
אם הכדורגל חשוב לך, תרים את הכפפה. ראש עיריית טבריה, זוהר עובד . (צילום:רדיו קול רגע).
ואם כך, לאחר הצטרפותו של איש העסקים, אבי דהאן, הציב האחרון תנאי אחד למימון את פעילות האגודה. "אני מבקש את כל הצ'קים שאמורים להגיע לקבוצה על חשבון התקציב שלה, אצלי ביד". מדוע?
כדי שבזמן שיחסר כסף לפעילות השוטפת של הקבוצה, דהאן ישלים מכיסו וכשיגיעו ימי הפרעון של הצ'קים שהגיעו מהעירייה, הוא יוכל לפדות אותם באותו הרגע. נשמע פשוט. אבל כנראה שלא בטבריה של 2011.
עיריית טבריה גוררת כבר קרוב לחודשיים תשובות שהיתה צריכה לנפק מלפני זמן רב. חברי ההנהלה חסרי אונים אל מול הביורוקרטיה שמפעילה הרשות המקומית ובינתיים, הסדקים מתרחבים. ראש העירייה, זוהר עובד, דיבר לפני כעשרה ימים בשידור חי בתוכנית הספורט, "היציע הצפוני" ברדיו 'קול רגע' והיפנה אצבע מאשימה כלפי הנהלת הקבוצה: "אי אפשר לבוא אלינו בטענות אחרי שכל עונה מסיימים בגרעון וחריגות בתקציב". הוא הבטיח אז כי בתוך ימים ספורים יינתן פתרון הולם למצוקה הכספית בה המועדון שרוי. וכאמור, עד רגע זה – פתרון לא נמצא. גורם בכיר בקבוצה אמר ל'גולר': "אנחנו חורגים מהתקציב?? יש לו עירייה עם 80 מיליון ₪ גרעון, על מה הוא מדבר בכלל? שיסתכל בצלחת שלו.."
תמונת המצב, נכון לעכשיו:
אחרי שיצאו בהודעה משותפת ומוסכמת על כלל החברים, פעילות הקבוצה הופסקה וכל המהלכים בה מוקפאים. בכל הדרגות, מקבוצות הילדים, דרך הנערים והנוער ועד בוגרים – אין פעילות. עשרות הורים מתקשרים בכל יום לחברי הנהלת הקבוצה ובראשם היו"ר, זוהר יצחק, בבקשה לחתום על מסמכים שיאשרו את עזיבתם של ילדי העיר וכדורגלני העתיד שלה, לקבוצות אחרות באיזור הצפון (עפולה, קרית שמונה, חיפה ועוד). וכך, מפסידה העיר טבריה את מיטב כדורגלניה.
משמאל לימין:היו"ר,זוהר יצחק,בראיין נגמן ומחמוד עבאס.(צילום:נדב מעוז).
אחרי שתרו וגיששו מול עשרות מאמנים, בחרו בטבריה להגיש חוזה עבודה לאלדד שביט שאימן בעונה האחרונה את הפועל עפולה.שביט עדיין לא יוכל להתחיל בעבודת ההכנה מאחר שלעת אתה הקופה ריקה, שלא לדבר על שחקנים שירצה המאמן להביא לקבוצתו.בינתיים רבים מהם ממהרים לחתום בקבוצות אחרות. במקרה כזה, יהיו שיגידו בטבריה, 'ניקח שחקנים מהנוער, יהיה בסדר'.
אלדד שביט.צפויה לו עבודה קשה במקום בעייתי.(צילום:אורי דוד).
ואני אומר - על איזה נוער הם מדברים?? על אותה קבוצת נוער שהורכבה משלוש קבוצות גיל שונות בעונה האחרונה?? או אולי מדובר על השחקנים ששיחקו שלוש פעמים בסוף שבוע אחד כי לא היו מספיק שחקנים בקבוצות הגיל השונות?? או אולי על אותה קבוצת נוער שירדה לליגה השלישית (נוער עילית צפון)?? אוי לעיניים הרואות ואוי לאוזניים השומעות.
ועוד חשוב לציין, כי למרבית משחקני הקבוצה בעונה הקודמת, עדיין חייב המועדון תשלום של כחצי משכורת פלוס בונוסים – סכומים שהמועדון לא יוכל לשלם, ככל הנראה, עד שיימצא הפתרון למקורות המימון של הקבוצה.
למי נבוא בטענות?
קשה לדעת את מי אפשר להאשים במצב הקבוצה. תלוי מאיזו נקודה ניגשים לויכוח הזה. עיריית טבריה פועלת במקרה הזה בצורה שערורייתית. ראש העירייה, זוהר עובד, שמר על שתיקה במשך כחודש וחצי ושלח פעם אחר פעם את דוברו, אלי סבתי, לנסות להסביר לתקשורת למה לא מעבירים את התקציב עדיין, למרות שזה אושר בישיבת מועצת העיר.. אם כן, מר עובד, גם עכשיו אנחנו עדיין לא מבינים למה אתה לא יכול להעביר את סכום הכסף הדרוש כדי לא להרוס את אחד הדברים היחידים הראויים שנשאר לתושבים שלך להתגאות בו?? כאמור, לפני ימים אחדים, עובד סוף סוף פתח את הפה ובינתיים – אין תזוזה בגזרה.
הנהלת עירוני טבריה, גם היא אינה חפה מטעויות. העובדות נכונות – בשנים האחרונות, פעלו חבריה בהתנהגות כלכלית לא מבוקרת, שכונתית ולוקה בחסר, שהביאו אותם להוציא כסף מהכיס ואחר כך 'לבכות' על מר גורלם ועל הכסף ש'זרקו' עבור המועדון. נו, באמת. נכון לעכשיו, חברי הנהלה יקרים – אני יודע שאתם על סף ייאוש, ואולי אתם עושים את הדבר הנכון ביותר. לא נכנעים. יישר כוח על העמידה על שלכם, תחת תנאים ולחצים לא פשוטים. מצד שני, אתם חבורה של שפנים – וכל אחד מכם יודע את זה. כבר לפני חודש הייתם צריכים להודיע על התפזרות העמותה ולהתקפל. אבל אתם שפנים, כל הזמן חיים בפחד.. וכך, לא תגיעו רחוק. באחריות.
אחרונים חביבים, אלה שתמיד מרחמים עליהם וחושבים שהכל בסדר איתם. השחקנים. עשרות פניות נעשו בחודשים האחרונים מצד אמצעי התקשורת השונים לראיין את כדורגלני הקבוצה בהווה כדי לשמוע מהם מה חייבים להם, כמה חייבים להם, איך הם מרגישים, מה הם חושבים על ההתנהלות של ההנהלה. כלום ושום דבר. אפילו הבכירים מביניהם, שמרו על הפה (או יותר נכון, שמרו על אנשים אחרים).. ואם כך, אתם תאכלו כנראה את מה שבישלתם כאן.. בהצלחה עם זה .
תגובת היו"ר:
"אנשים מרימים ידיים ואני בעצמי לא יודע עכשיו מימיני ומשמאלי", אומר היו"ר, זוהר יצחק, "כרגע אנחנו כמובן מחוץ לתמונה. כל ההתנהלות הזו וכמה שקורה עכשיו, קבוצה בלי בעל הבית, מועדון כדורגל בלי תמיכה, 250 ילדים שאנחנו כבר לא יכולים להחזיק בכוח ולתת להם מסגרת – כל זה קורה בגלל שזוהר יצחק הפסיק להיות פראייר של כולם. חמש שנים שילמתי מכיסי הפרטי כאן על הקבוצה הזו, מימנתי ממה שהיה וממה שלא היה לי. הייתי פראייר של כולם, אז עכשיו די! היום, אתם רואים, אין מי שיממן. מחפשים פראייר כמו זוהר יצחק, אבל לא נראה לי שימצאו".
זוהר יצחק,יושב על הכיסא."לא יודע כרגע,מימיני או משמאלי".(צילום:נדב מעוז).
לסיכומו של עניין:
האם לאוהדי עירוני טבריה המסורים שהולכים אחריה במאות רבות בשנים האחרונות יש על מי לסמוך לקראת העונה הקרובה?? ממש ממש לא בטוח.
