מה לא נכתב ונאמר על מעמד המאמן בכדורגל הישראלי.בקושי החלו אימוני טרום העונה וכבר אנו מוצפים בסיפורי אלף לילה ולילה,על השפלות חוזרות ונשנות של מאמני הכדורגל שכל פשעם הוא הרצון לעסוק במקצוע האהוב עליהם ולפרנס את משפחותיהם בכבוד.המקרה האחרון של המאמן טל בניה.הוא דוגמא מצוינת למעמד מאמני הכדורגל ההולך ומתדרדר מעונה לעונה.להיות מאמן כדורגל זה כבוד גדול אמור להיות.בפועל,הכבוד מגיע רק בניצחונות,מה קורה בשאר,בהמשך הכתבה נגלה.בכל אופן,אנו חייבים לשמור על כבודם ולעצור מיד את כדור השלג של מעמדם השפל.
טל בניה.טוען שאיימו על חייו ולכן החליט להתפטר מתפקידו.
המקרה של טל בניה הוא לא הראשון ולא האחרון בכדורגל שלנו.גם המרדף המוכר של אוהדי ב"ש אחרי מאמנם דאז,גיא עזורי,חצו את כל הקווים האדומים.כבר אז באותו המקרה המכוער בכבישי באר שבע,מאמני הכדורגל היו צריכים לצאת ולהילחם,למען עתיד טוב יותר עבורם.מלחמה?לא אגזים אם אומר שישנם מאמנים שנהנו לראות את אותו המרדף,העיקר שהקולגה אוטוטו מפוטר ומפנה את מקומו.הרי בארץ ישראל השמחה לאיד,חזקה מהר בזלת בעיקר בספורט.מדוע מורים,רופאים,כבאים ועובדי עיריות מוצאים לנכון להיאבק בכל כוחם על הזכויות המינימאליות המגיעות להם?גופים אלה נוקטים בכל הכלים האפשריים כדי לקבל את רצונם ומבוקשם,כולל שביתות ומחאות תקשורתיות רחבות היקפים.רק מאמני הכדורגל בעלי האגו המנופח(אפשר לחשוב מי הם...),יושבים ושותקים כשמעמדם נהפך לשעיר לעזאזל הראשון בקבוצת הכדורגל.
רוני דורה.המאמנים צריכים להשמיע את קולם ומחאתם ולא לשבת בחיבוק ידיים.(צילום:יניב ליכט).
רופאים שובתים רעב על היחס המשפיל,האלימות כלפיהם והשכר העגום אותו הם מרוויחים ורק המאמנים הטווסים,נותנים להנהלות,אוהדים ועיתונאים שבקושי יודעים מזה כדור,להשפילם עד העצם,פשוט מאמנים מכובדים הופכים לאחרון הסמרטוטים בין רגע.הרי ידוע שבתקופת הצלחות עוד זוכה המאמן לכבוד וגאווה מסוימת מהסביבה,אך בתקופות השפל של קבוצתו היחס כלפיו זהה למנקה של חדרי ההלבשה במועדון,ממש כך.והיה וטל בניה אכן קיבל איומים על חייו,זוהי חציית קו אדום וגם המשטרה צריכה לתת את הדעת על כך,מכוון שהיום זה איום ומחר עוד נמצא מאמן כדורגל קשור לעץ בחורשה מסתורית,או מבושל בסיר גדול במדורה,מול אוהדים שרוקדים סביבו וטועמים מדי פעם את המרק המתבשל בסיר ברוטב המאמן.
אופיר קופל."רק"ניקבו לו את הצמיגים.ממש יצא בזול...(צילום:לירן דורף).
מעמד המאמן הוא לא הפקר,או שכן.כמובן שהאלימות הפיזית היא חציית הקו,אך המאמנים מתמודדים גם מול אלימות מילולית קשה כלפיהם מאוהדי הכדורגל.כל בבון ביציע שמפצח גרעינים וממלא את הקפוצ'ון של האוהד שמתחתיו,יכול למתוח ביקורת על מאמנים בכירים בכדורגל הישראלי.בוא נאמר שהעברת ביקורת בצורה כזאת או אחרת יכולה להתקבל בברכה,אך כאן מתחיל בעצם העסק להתדרדר.המאמן המושפל יורד לכיוון חדרי ההלבשה כשהוא מקולל מכל קצוות המגרש.לפתע תופס אותו עיתונאי צמא לדם ושואל אותו האם הוא מתכוון להתפטר אחרי ההפסד הראשון של קבוצתו.כשאותו מאמן מצליח לנווט בין הטיפות בפוליטיקה חביבה ומשאיר מאחוריו קהל עוין ועיתונאים צמאים,מגיע תורה בדרך לחדרי ההלבשה של הנהלת הקבוצה, לעקם את פרצופה על החילוף,השיטה והסגנון.חשבתם שנגמר?בהגיעו לחדר ההלבשה ישנם גם השחקנים שלא שיחקו וגם להם פרצוף משלהם,פרצוף כועס מבחוץ אבל שמח מבפנים על ההפסד בלעדיהם(הרי אם היו על המגרש,זה היה נגמר אחרת)...שלא לדבר שישנם מקרים שמאמנים מספרים שגם לנהג האוטובוס הייתה ביקורת.כן,כן,זהו עולמו של המאמן.
סתו אלימלך.עזב את הכח לאחר שלושה שבועות,עקב חילוקי דעות עם ההנהלה.(צילום:אנס אבודעבס).
למרות כל זאת איני מרחם על מאמני הכדורגל ועל הכבוד הרעוע לו הם זוכים.הבעיה הגדולה של מאמני הכדורגל היא,שלפני הכל,הם לא מכבדים אחד את השני.מאמן למאמן אכן זאב.חתירות,מזימות,לכלוכים ומה לא קורה שם מאחורי הקלעים של עולם המאמנים.זוהי אחת הסיבות מדוע התחום כל כך דוחה וזול,הרבה בגלל המאמנים עצמם.גם העניין שרבים המאמנים שחותמים על חוזים בקבוצות בעלות סטיגמות עובדתיות על אי תשלום שכר בזמן,פיטורי מאמנים כדרך קבע,יחס מגעיל לעובדי המועדון ועוד כהנה וכהנה מאפיינים הגורמים לנו להגיד לאותם המאמנים,תאכלו את החרא שבישלתם לעצמכם,הרי ידעתם,אז מדוע בכל זאת הלכתם?מקומות כאלה צריך להחרים כאחווה בין המאמנים.בדיוק עכשיו כשמדינה שלמה באווירת מחאות,זהו בדיוק הזמן המתאים שכל מאמני הכדורגל יתאחדו ביניהם ויצאו בקמפיין שיווקי שבו הם נלחמים ומוחים על היחס,האלימות הפיזית והמילולית כלפיהם והמעמד הגרוע שמתדרדר כמו כדור שלג מהיר,שבלתי ניתן לעצירה.
ויקטור גניש.חתם בעונה שעברה בא.א.פאחם למרות מצבה הבעייתי.הסוף ידוע מראש.(צילום:אמיר דבי).
אנו כאוהדי וחובבי כדורגל,לא מצליחים לראות ולהתבונן דרך עיניו של המאמן.גם אם אנו חושבים אחרת ולא מבינים בדיוק את אופן התנהלותו,צריך לזכור שמדובר בסכ"ה בספורט ולא בעניין של חיים ומוות.לכן אנו חייבים להתנהג בסבלנות ובסלחנות כדי שנמשיך ליהנות מענף הכדורגל,שבחלק נרחב ממנו גם תלוי במאמנים המכובדים שלנו.
