הרעיון החדש-ישן של ההתאחדות, להגדיל שוב את מבנה הליגות, הביא לכך שרק קבוצה אחת תעלה מליגה א' לליגה הלאומית. מדובר בהחלטה לא טובה, לא הוגנת ולא ראויה, שמביישת ומבזה את פניו של הכדורגל הישראלי. אני לא מצליח להבין את ראשי הקבוצות. למה הם לא מוחים ולא מתנגדים בכל תוקף להחלטת ההתאחדות? ממה הם פוחדים? הרי אם קבוצות הכדורגל לא ישחקו בשבתות, אז להתאחדות לכדורגל לא יהיה כדורגל לנהל.
לעניות דעתי, ראשי הקבוצות היו צריכים לקבל החלטה אמיצה, לצאת למאבק חסר פשרות ולנסות בכל דרך אפשרית לשנות את החלטת ההתאחדות. נקודה חשובה בהקשר לכך, היא שכנראה שהליגות הנמוכות לא מעניינות את פקידי ההתאחדות. כתוצאה מכך, כנראה שהחלטות המבטלות את הספורטיביות, ההגינות והתחרותיות, מתקבלות ללא שיקול דעת ובחוסר מקצועיות משווע. לא צריך להיות גאון כדי להבין, שהשנה לעלות ליגה זו משימה קשה ביותר והסיכויים לכך הם מזעריים. לכן אני מופתע שלמרות רוע "הגזירה", הרבה קבוצות לא נרתעות מהסיכויים הנמוכים לעלות ליגה וממשיכות להשקיע המון כסף במטרה לנסות לעלות.
אסי אברהמי, קפטן הפועל עפולה. האם ההשקעה האדירה של קבוצתו תשתלם למרות הכול? (צילום: יניב ליכט)
אני מציע לראשי הקבוצות, שבעקבות ההחלטה על עולה אחת ואותו מספר יורדות ( 4 ), ללכת על "עונה פיננסית", הגדרה שיעקב שחר, הבעלים של מועדון הפאר מכבי חיפה, הטמיע בכדורגל הישראלי. משמעות הדבר היא לבנות קבוצה על בסיס תקציבים צנועים, שיחסכו הרבה מאוד כסף שהיה אמור להיות מבוזבז בצורה לא אחראית ובאותו כסף שנחסך, לבנות תשתיות ומתקנים ראויים ולהשקיע במחלקות הנוער, שממילא סובלות מתקציבים נמוכים. אלמנט חשוב נוסף בעונה פיננסית הוא שילוב שחקנים צעירים ומבטיחים, שכל מה שהם צריכים זה דקות משחק. כשאני אומר דקות משחק, אני מתכוון "להרבה" דקות משחק, כי רק כך השחקנים הצעירים ילמדו וישתפרו, ירכשו ניסיון ויהפכו לשחקנים הרבה יותר טובים.
אז מה אתם אומרים? עונה פיננסית - כן או לא ?
