השלום והברכה לכל קוראי אתר "גולר"....
בכל קבוצה יש את אחד השחקנים שנבחר על ידי ראשי הקבוצה הנקרא בשם "קפטן", ולרוב שחקן זה כמובן שחקן טוב אך גם אישיות נבחרת, בעל דוגמא אישית, אכפתיות והשקעה יתרה... יוצא מכאן שאותו "קפטן" נותן מעצמו יותר משאר הקבוצה, אך דווקא בגלל זה מעמדו רם על כולם..
אנו מגיעים ליום ט"ו בשבט, כולם זוכרים את השיר מהגן "ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות"... ואכן יש גם פן הלכתי ביום הזה לעניין מעשר הפירות מט"ו בשבט...
יש להתבונן - השם יתברך ברא בעולמו המון עצים והם מתחלקים לשניים: “עצי סרק" - שהם לכשעצמם יכולים להיות יפים, גבוהים אך תועלתם מועטת כי אינם מניבים פירות. ויש "עצי פרי" שהרווח שלנו מהם הרבה יותר גדול ואולי הם פחות יפים אך התועלת גדולה..
כתוב בתורתנו הקדושה "כי האדם עץ השדה", היינו אנו בני אדם נדמים לעצים... יש "אדם סרק" ללא פירות חשוב לו עצמו, הכסף שלו, האוטו שלו, הבית שלו, הכבוד שלו זה העיקר בחייו .. אולם יש "אדם פרי" שפירותיו מרובים וזה ניכר ראשית בביתו שכל יום מפרגן לאשתו וילדיו, מאיר פנים ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות, כל יום עושה חסד , נותן תודה למנקה ברחוב וכן הלאה...
כולנו שחקנים במגרשו של הקדוש ברוך הוא! יש שחקן שמשחק 70 שנה ויש שחקן שמשחק 50 שנה, יש גם פחות...
בואו נהיה קפטנים, נחייה באכפתיות ומידה כנגד מידה השם הטוב יהיה תמיד אכפתי מאיתנו...שנזכה כולנו להניב המון פירות מתוקים אמן כן יהי רצון....
