בדרך לנחלת יהודה הייתי סקרן לראות איך הקבוצה שבנה ציון עזרא תיראה אחרי טראומת הירידה (המיותרת) של השנה שעברה. צריך להבין שאחרי ירידת ליגה, ישנן מספר דילמות, והמרכזית שבהן היא: האם ליצור קבוצת "אינסטנט" שתפקידה לעלות ליגה, ויהי מה, תוך התפזרות כלכלית, או שמא לשאוף לייצוב המערכת, דרך החתמת מאמן לטווח רחוק ובניית קבוצה בהתאם ובשפיות כלכלית.
אמיר סולרסקי, לזכותו ייאמר, בחר את האופציה השנייה. כאיש ציבור הוא עשה את הדבר הנכון, כמו גם בהמשך העסקתו של ציון עזרא, שהיה מהגורמים האחראים להתאוששות בשנה שעברה בשליש האחרון של הליגה.
אמיר סולרסקי.
אין ספק שציון עשה את שיעורי הבית ובנה קבוצה מאוזנת, עם הפרמטרים הנכונים, כמו שוער מנוסה (קאופמן), בלם מנוסה ויציב (אבו), קשר עושה משחק ששולט בקצב ובקבוצה (דודי בכר), קשרים אחוריים ששולטים במרכז השדה (שורש ואליהו ה"גרזן"), והנשק הקטלני: המהירות המסחררת של רוני אוחנה וקובי אבדייב (ששיחקו עבורי במרמורק בליגה הארצית ודי בהצלחה), שעושים כל מה שבא להם במגרש ומזינים בכדורים חכמים את רפי בלו, שתיפקד כחלוץ מרכזי.
ציון עזרא.(צילום לירן דורף)
המשחק נפתח אומנם במצב מצוין של רהט, שהדביקה כדור למשקוף, אך זה היה למעשה המצב הממשי היחיד של רהט, והשליטה עברה לנחלה. הגול הראשון היה תוצאה של הנעת כדור שמאפיינת את הקבוצה, ובידוד ליעד פרץ המגן לאחד על אחד בקו האורך, משם כדור רוחב חכם הגיע לבלו שהרשית בנגיעה.
נדמה היה שנחלת יעלו את מכסת השערים, אך תמיד היה חסר משהו בנגיעה האחרונה או טעות בשיקול הדעת. נחלת חייבת להפנים כי בליגה ב', כשנותנים הזדמנות, צריך לקחת אותן, כי יהיו משחקים שזה לא יהיה כך.
נחלת המשיכה בהנעת הכדור מרגל לרגל, כשאוחנה ואבדייב ממשיכים להביך את הגנת רהט גם במחצית השנייה. היה יפה לראות את רוני ואת קובי חוזרים להגנה אחר יריב פעם אחרי פעם.
קובי אבדייב (משמאל). צילום:רועי אסרף
באחת מההתקפות המהירות שהוביל אוחנה, הוא הוכשל ברחבה ודודי בכר הפך את זה ל -0:2. מכאן זה הפך לגרבג'-טיים ארוך, עד ל-0:3 של מוטי שורש.
המשחק הפשוט של שחקני נחלת אולי לא היה המשחק הטוב ביותר שלהם, אך הוא גם לא צריך להיות כזה, בטח לא בתחילת הדרך. עכשיו נחלת צריכה לאגור נקודות, וכמה שיותר, ומהמחזור ה-6 או ה-7 להציג את מלוא היכולת, עם יכולת הרתעה שאותה משיגים בכיבוש שערים בכל משחק.
השחקן המצטיין:
ללא ספק - רוני אוחנה, שעשה במגרש מה שרצה. אין ספק שרוני שווה ליגה לאומית, ואחרי התקופה הקשה שעבר, אני מאוד מקווה שנראה אותו שם. בינתיים נחלת נהנית משחקן ברמה גבוהה עם איכויות מצוינות.
עמדת המאמן:
ניהול משחק טוב של ציון, תוך ידיעה כי משחקים מסוג זה קשים למאמן בהיבט המנטלי, עקב היותם משחקי "מוקש" שצריך לעבור אותם.
