הדרבי הגדול של רחובות לא הבטיח הרבה לפני המשחק. בסה"כ שתי הקבוצות מדשדשות בתחתית וגם הקהל שמילא בעבר את היציעים בשעריים ובאיצטוני מדיר את רגליו בתקופה האחרונה. אולי בגלל הסינטטי חסר הזהות של מרמורק. אך לדרבי, כולם מתייצבים ואם על המגרש המצב לא משהו, ביציעים הייתה חגיגה, בעיקר אדומה וזאת למרות השעה המוקדמת יחסית.
במחצית הראשונה המשחק התאפיין כהגנתי. שתי הקבוצות עלו במערכים זהירים ולא נרשמו כמעט מצבים. במחצית השניה, שעריים הייתה מעט טובה יותר ברבע שעה הראשונה. מאמןממרמורק, אלי מיכאלי ידע שהוא צריך לעשות שינוי ובדקה ה-66 הכניס את מאור יקותיאל.
זה גמל לו כיפליים כבדקה ה-95 כבש מקרוב את שער הניצחון הדרמטי שהקפיץ את עשרות האוהדים האדומים ביציע והעניק למרמורק שלוש נקודות יקרות בדרך להתרחקות מהתחתית ואולי לפלייאוף העליון. ושעריים? היא עדיין מדשדשת לה אי שם למטה כשלמזלה בנקודת הזמן הנוכחית, יש קבוצות חלשות ממנה.
חילוף מנצח. יקותיאל (סהר בראל, דוברות מרמורק)
"ההרגשה הכי כיפית בעולם", אמר כובש השער, מאור יקותיאל, "מאושר שהבקעתי את שער הניצחון למען האוהדים ולהעניק להם את האושר הזה".
סכם את המשחק
"המשחק היה יחסית שקול. היו לנו מצבים שיכולנו לנצל טוב יותר. נמשיך לעבוד קשה כדי לעשות את המיטב. תמיד יש מקום לשיפור, נעשה את כל המאמצים כדי להגיע למשחק הבא מוכנים יותר".
לקראת הסיום, האמנת שאפשר לנצח?
"בהחלט, עד השניה האחרונה וכך קרה".
רחובות אדומה. מרמורק חוגגת ניצחון (סהר בראל, דוברות מרמורק)
