עד זוב דם

כרמיאל-צפת באה להפריע,טבריה הייתה טובה יותר ויכולה להרגיש מקופחת מהתוצאה.על המגרש התנהל משחק שלא היה מבייש קרב צבאי אמיתי ובסיום תיקו אפס ואוהד טברייני מרוצה.

  • על ידי: מערכת גולר
  • 31-10-2011
  • 14:19

משחק נוקשה ואגרסבי,כמו שהיה בשבת האחרונה במגרש העירוני בכרמיאל,לא נראה זמן רב בליגה א'.שחקני שתי הקבוצות,נתנו את ליבם ומרצם על המגרש וקצת שחכו לשחק את המשחק לשם כך התכנסו,כדורגל.למרות שכדורגל גדול לא היה בכרמיאל,נראה היה שלשתי הקבוצות מטרות שונות במשחק.כרמיאל-צפת הגיעה למשחק מול טבריה במטרה להפריע,להרדים ובמילים אחרות להשיג תוצאת תיקו ביתית בכל מחיר.מהצד השני,עירוני טבריה,הקבוצה המפתיעה,ניסתה במהלך כל המשחק למצוא את הדרך להכריע את המשחק וגם הייתה טובה ודומיננטית יותר,אך לא השכילה לכבוש ויכולה להרגיש מעט מקופחת.

 

אלדד שביט, מאמנה של טבריה. בנה קבוצה מפתיעה בטבריה.(צילום:אלון כהן).

 

חניכיו של אלדד שביט,הגיבו לאגרסביות על גבול הברוטאליות של שחקני כרמיאל-צפת,באותו מטבע ועל המגרש התפתח משחק לוחמני וקשה,שלא היה מבייש שדה קרב צבאי בזמן אמת.טבריה הגיעה במחצית הראשונה למספר מצבים בקושי רב,אך החמצות של אבי עמר,כפיר בן דוד ושלום עקיבא,מצאו את ראבח ראבח,השוער המקומי,דרוך ומוכן.

 

 שדה הקרב בכרמיאל.משחק אגרסבי של שתי הקבוצות.

 

לגבי עקיבא,נראה היה שהיה מרוכז יותר בלהעיר לחבריו לקבוצה ובחוסר ריכוז משווע,בזבז לקבוצתו אין ספור כדורים נייחים,הכוללים קרנות,בעיטות ישירות והרמות לרחבת ה-16 מעמדות קורצות,שיכלו לעזור לטבריה לנצח את המשחק.גם רגע של מחלוקת הייתה במשחק,כשכדור חזק של אותו שלום עקיבא,הוסתה בידו של שחקן מקומי בתוך הרחבה,אך השופט פסק שהמשחק ימשיך באופן רגיל.

 

שופט המשחק מחוייך לפני המשחק.שיפוט פושר. 

 

במחצית השנייה נמשכה המגמה,כשברוב שלבי המשחק טבריה הייתה טובה יותר ויוזמת כדי לכבוש שער יתרון,אך שוב ושוב כשלה בפס האחרון לגול וגם בסיומת לכיוון השער.מנגד,אי אפשר לציין מצב אחד לזכותה של כרמיאל-צפת לאורך המשחק כולו.ההזדמנות של המשחק שייכת לחלוצה הנמרץ של טבריה,אבי עמר,שמעמדה נוחה בתוך רחבת ה-5,בעט כדור חזק מעל השער.

 

 הקפטנים הוותיקים,אילן סוויסה(מימין) ואבי עמר,לפני המלחמה.

 

עד לסיום המשחק,התגוננה כרמיאל-צפת ובעיקר בזבזה באלגנטיות את דקות המשחק,עד לרגע סיומו.בשריקת הסיום על המגרש,נראו שחקני כרמיאלצפת מרוצים מאד מתוצאת התיקו הביתית,אך שכחו לרגע,שעל ראשם מונחת כל הליגה.מצד שני יכולים בקבוצה לראות אור בקצה המנהרה,כשביכולת לוחמנית שכזאת,גם אריות הליגה ישאירו נקודות במגרשה הביתי.

 

אודי לוי, שוערה של טבריה. שמר על רשת נקיה.

 

בטבריה לעומת זאת,הרגישו כי התוצאה מקפחת אותם והאמת,די בצדק,אך תוצאת התיקו גרמה למספר אוהדים טבריינים להביע את דעתם החיובית,על הנעשה בקבוצה העונה ועל הדרך המיוחדת שמצליחים השחקנים הצעירים והרעבים שלה,להוות יריב שקול לכל קבוצות הליגה.

 

 שחקני טבריה לא נשארו חייבים למשחק הנוקשה של כרמיאלצפת.

 

גם אוהד העונה לשם חיים,סינן בסיום משפט מסכם,כשאמר..."העיקר שהחבר'ה שלנו רצים ונלחמים ולא באים לגזור עלינו קופון ולעשות חבילות".אמר ונשאר בחיים,אבל מי אנחנו שנתווכח עם אוהד טברייני ותיק,שלבטח ראה כבר הכל ועדיין מרוצה...

הוסף תגובה
תגובות