ליגה א' היא תחנת הביניים בין המקצוענים לחובבנים: זו הליגה בה הכישרונות שמחכים לפרוץ ושחקנים שלא איבדו את התקווה להגיע למעלה – מוצאים בה מקום יחדיו לצד ותיקים שהיו כבר בכל הסרטים האפשריים. כמה חבל שאת אותה הדרך לא עשו גם מאמנים.
בקריית מלאכי, תרחף תמיד עננת האב מעל ראשו של המאמן. כשאתה הבן של ראש העיר, אתה אמנם נהנה ממינוי, קשרים ותקציב נפלא – אבל באותה המידה הקרדיט המקצועי שלך מקוצץ עד לגובה דשא. אם באמת מדובר במאמן מוכשר עם עתיד נדע רק כאשר יעבור לעבוד במקום אחר, בו קו האשראי שלו יהיה כשל שאר מאמני הליגה.
מילה טובה מגיעה למאמן קטמון, על כך שלקח קבוצה עם תקציב לא גבוה וציפיות בשמיים אל הצמרת הגבוהה. אם ירצו בקטמון להשלים בכל זאת עליה, יצטרכו להתחזק בעמדות המפתח, מה שלא מונע ממאמן צעיר שלקח צ'אנס בשתי ידיים לקבל קומפלימנטים.
המאמן הטוב בליגה לטעמי, נמצא בעמישב פ"ת. עם ייחוס משפחתי מחייב, היה מונח לו מעט על כתפיו ומצפייה במספר משחקים ובדרך התנהלותו הקפדנית והמקצועית, אני יכול לומר כמעט בוודאות שמכל מאמני הליגה הזו – לאוהד בוזגלו יש כנראה את הסיכוי הסביר והטוב ביותר להתקדם למעלה.
השאר, ממרמורק עד כפר שלם, הם מאמני ליגה א' טיפוסיים שבעיני אין להם מקום למעלה מזה וגם מקומם הנוכחי הוא סוג של פשרה כואבת.
המאמן,אוהד בוזגלו.(צילום:אנס אבודעבס)
מרבית מאמני המחוז הדרומי עלובים ביחסי אנוש ומתוסכלים מכך שלא הגיעו מעלה יותר – הם רודים בשחקנים צעירים, מתבטלים בפני מאמנים בכירים מליגות גבוהות יותר שקובעים להם את ההרכבים והכי גרוע: משקרים במצח נחושה לא מעט פעמים ומוכרים את האמא שלהם בשביל להשיג מטרות קטנות ורגעיות.
גם בצפון המצב אינו שפיר יותר.
אינני מתרשם מהצלחות רגעיות באסי גלבוע – כבר היו להן כאלו בעבר. ניסיון מעניין נעשה בעפולה עם חיים סילבס: אישיותו הכריזמטית והסוחפת עשויה לתת לו המון אוויר בהמשך המאבקים של קבוצתו הלחוצה וצמאת ההישגים, כשמבחנו האמיתי יגיע בתום העונה: אז נדע אם ואיך הצליח להטביע חותמו. בינתיים הוא מצליח.
נתח גדול מליגה א' צפון שייך למגזר הערבי. אני בהחלט מברך על השתלבות המגזר בכדורגל שלנו אך לצערי התופעה הארורה של מכירות משחקים, קומבינות ומוסר תשלומים שערורייתי עדיין פושים ברוב הקבוצות שם. ברגע שבו יקומו האנשים החיוביים סביב הקבוצות הללו ויחליטו ש"די לרמאות", אז אולי גם נוכל לראות מאמנים טובים מהמגזר שמתעסקים נטו בכדורגל ולא בכל הדברים הלא חשובים בעולם שמונעים מהם להתקדם.
חיים סילבס.
גם אצל הישראלים אין סיבה למסיבה: שחקנים "חזקים" קובעים הרכב, ה"מקומבנים" מוצאים מקום ב-11 לפני המוכשרים וכמובן איך לא – התופעה החדשה – שחקנים שרוצים להיות סוכנים בעודם משחקים בליגה הזו... הכול נעשה תחת עיני המאמנים ובשיתוף פעולה עמם, כאילו המעשים כשרים ומאושרים. גועל נפש. זאת מבלי לשים דגש על אישיותם המגלומנית של חלק מהמאמנים שעובדים בעבודות נוספות ורואים באימון סוג של פורקן והתפרקות על בחורים צעירים שסרים למרותם.
חבל מאוד על כך שרוני דורה, איש מקצוע אדיר בכל קנה מידה, החליט שלא לאמן העונה ובכך איבדה הליגה את אחד מהפנים המקצועיות החיוביות, הטובות והחשובות ביותר שלה. דורה הוא נווה מדבר בנוף מאמני הצפון: איש ישר שפיו ולבו שווים, שם בכיס הקטן את כל החכמולוגים שמתעסקים ביום בחוגים ובלילה מנסים למכור לנו את הירח בתור שמש והכי חשוב: מה שהוא מבטיח שווה יותר מחוזה בטון. בקריית אתא יכולים להצטער על חסרונו שמתבטא היטב ביכולתה ובמיקומה של הקבוצה מתחילת העונה, וודאי ביחס למה שיכולה הייתה להגיע.
בשורה התחתונה, ליגה א' היא ליגה חשובה וראויה עם מטרות מקצועיות מוגדרות. אם גם יבואו בשעריה אנשי מקצוע ראויים, הרי שנוכל לראות יותר שחקנים חוצים את השער לכיוון ליגות הלאומית והעל וכמובן יותר קבוצות מצליחות ופורצות דרך.
