הלכתי לראות את שתי שהיו אמורות להתחרות על כרטיס העלייה לאחר שיבנה יצאה מהמשוואה הזאת.. בפועל ראיתי קבוצה אחת במגרש וזאת דימונה ברוב דקות המשחק.. קבוצה מאומנת ומאוזנת עם שחקנים מלאי תשוקה ורעבים שאם לא יקרה משהו חריג אז אני מאמין שבסביבות מחזור 25 יבטיחו את העלייה ומנגד רמת השרון ההפך הגמור.. שחקנים ותיקים עייפים לא אינטנסיבים חלקם מעבר לשיא.. ללא אנרגיות ועם אולי אפילו אפטיות.
צילום:יח״צ. שרון אביטן ושחקניו בהפסקת שתייה ותדרוך להמשך המשחק.
על הנייר יש לרמת השרון שמות ששיחקו בשתי הליגות הראשונות עם משכורות עתק שמגיעים לעבודה אבל לא לעבוד. הם חייבים לעשות חישוב מסלול מחדש בינואר. סביר להניח שעד ינואר הם לא יהיו בתמונת האליפות. דימונה הגיע במטרה לנצח ושרון הכין היטב את הקבוצה.. יש להם שני חלוצים מעל לליגה שוורץ ואליגון. שמסוכנים לכל הגנה ושניהם שווים כל משחק גול. בהגנה עמית ביטון מנהיג אותם היטב.. יש לשרון את הסגל הכי טוב בליגה וגם הספסל יכול לשחק בכל קבוצת צמרת בליגה.
צילום:יח״צ. אסי אלימלך ושחקניו בתדרוך בהפסקת השנייה שלא עזר.
האמת שגם ההרחקה המוצדקת של אורן ביטון עזרה לדימונה שבכל מקרה לפי דעתי היו מנצחים. אני חושב שאחרי כמה שנים של השקעה מדי עונה זאת העונה של דימונה שידעה להתגבר על ההפסד בבית לקרית מלאכי ואולי זה עשה להם רק טוב והיום הם יותר מפוקסים חדים ואינטנסיבים. אז בראש בראש בין אביטן לאלימלך אביטן עשה לאלימלך שח מט. מה שהפריע לי במשחק כזה שלא היה קהל להוציא את המשפחות. אני קורא מפה לקהל בדימונה להגיע למשחקים גם בבית וגם בחוץ כי אתם הולכים לראות את דימונה חוזרת לליגה הלאומית אחרי עשרות שנים שבפעם האחרונה שדימונה הייתה שם זה בשנות השמונים שהייתי שותף לעלייה לליגה השנייה.

צילום:יח״צ.