אחד מהם, מאיר סומך מאמן הכח עמידר ר"ג, חווה יום יום את המציאות הלא פשוטה ובכל משחק מבחינתי הוא כמו קוסם ששולף שפן מהכובע.
סומך הוא ג'נטלמן במלוא מובן המילה. כזה היה כשחקן וכזה הוא כמאמן. השילוב בין מקצועיותו ויושרו נדירים בנוף הכדורגל שלנו והרווח כולו של המועדון הסגול.
לפני שנה וחצי היה לו מורה טוב: אריק גילרוביץ'. אחרי שהאחרון סיים את עבודתו בבית"ר שמשון (למרות שרשם בה הצלחה), הגיע סומך כעבור כמה חודשים להכח ר"ג, כשזו הייתה במצב קשה מאוד מכל הבחינות.
ההימור של קברניטי הקבוצה על שחקן הנשמה מן העבר ואיש המקצוע המבטיח בהווה, הוא אחד הצעדים הטובים. היום ניתן לומר בבירור כי ללא סומך, קשה לראות היכן הייתה היום הכח. וודאי לא בחלק העליון של הטבלה, מרחק נקודות סביר מהמקומות בצמרת.
היכן סודו?
קודם כל ביחסי אנוש מצוינים ובאמונה דבקה בשחקנים צעירים שספק אם מאמן אחר בלאומית היה מוכן להמר עליהם בליגה כה קשוחה וקשה. שנית, אופן המשחק האטרקטיבי של הכח: לא סגור מדי, אפילו די התקפי הייתי אומר – אך עם אחריות רבה. סומך קורא היטב את היתרונות של שחקניו ומנצל אותם כדי להוציא מדי שבוע מקבוצתו כמעט פי-2 מהפוטנציאל הקיים שבה. דוגמא קלאסית לשלם העולה על סכום חלקיו.
עלייתו של מאיר סומך משמחת אותי מאוד. כמי שבז לקומבינות ולפרוטקציות – התקדמות איש מקצוע טהור ונטול פוליטיקות ואינטריגות – היא, היא הרווח בנטו של ענף המאמנים וכמובן של הכדורגל הישראלי. אולי זו גם ההוכחה שאפשר להגיע רחוק ולהגיע למעלה בזכות כישורים נטו. והוא יגיע.
אריק גילרוביץ', מורה טוב היה למאיר סומך. כן ירבו אנשים כמו אריק. (צילום: לירן דורף)
חבל ההצלה של בית"ר שמשון
אגף הניהול בלאומית קיבל חיזוק מיוחד לאחרונה, עת חזר שמואל שניצר לעניינים בבית"ר שמשון. שניצר, מי שהחזיק שנים את המועדון הזה מעל למים וניתב אותו עד למקום בלאומית, לקח הפסקה בעונה שעברה וכעת הוא שוב שם – כדי לתת יד ולהציל את המצב.
זו חוויה לעבוד עם ומול אדם כמו שניצר – נשיא הבורסה ליהלומים לשעבר, בן אצולה מבית טוב במיוחד, איש ישר שפיו וליבו שווים ומילתו שווה הרבה יותר מנייר חתום. השקט הנפשי שהוא מביא עמו, אמור לשרת את המערכת ולתת לשחקניו את הדרוש כדי לצאת מהתחתית.
יד ימינו של שניצר, שי בללי, עושה אף הוא עבודה נהדרת בקבוצה. ניסיונו הרב של בללי והקשר הטוב שלו עם השחקנים, אמור אף הוא לתרום רבות.
ימים יגידו, אבל תחושתי היא שבית"ר לפני יציאה לדרך חיובית וחדשה.
הדברים היפים בכדורגל ב... בית"ר רמת-גן!
ליגה ב' מוגדרת כחובבנית ואין ספק שאלו הנוטלים בה חלק, עושים את זה בעיקר בשביל הנשמה. בבית"ר רמת-גן, מצאתי את הדברים היפים ביותר שאפשר לראות בכדורגל. מועדון, אווירה, בית חם ואנרגיות טובות.
אורן יחזקאל, מתמתיקאי שיכול לזכות בפרס נובל. (צילום: לירן דורף)
למה צריך לרדת עד לליגה הרביעית בהיררכיה כדי לקבל את הטוב?
הכול כמעט נעוץ באיש אחד. יהושע, שוקי, וקסלר. האיש שמחזיק את בית"ר רמת-גן בצניעות וענווה נדירים במחוזותינו. הכול בשם העקרון והאהבה הבית"ריים. וקסלר, שחקן לשעבר בבית"ר ת"א, הגיע לפני 22 שנה כדי להקים את הסניף הרמת-גני.
כל מי שעבר בקבוצה הזו לא ישכח לעולם את היחס הביתי והמיוחד וכמובן את בעל הבית שאף אחד, עד היום, לא הצליח למצוא מישהו שיגיד מילה רעה עליו...
מגרשי בית"ר רמת-גן סמוכים לאצטדיון רמת-גן הגדול ווקסלר אף משכיר את אחד המגרשים לאימוני הנבחרות הצעירות.
עליית ליגה?
חס וחלילה מבחינתו... תנו לו ליהנות ממחלקת הנוער הצנועה והמטופחת, בה נמצאים גם אנשי מקצוע יוצאים מהכלל כדוגמת אלון טוויג. הבוגרים הם בונוס והכל, כאמור, מאהבה.
דברים טובים קורים לאנשים טובים וכך גם הרוויח שוקי את צירופו של אורן יחזקאל המוכשר שלא מפסיק לחורר את הרשת מאז הגיע למועדון הרמת-גני.
אגב יחזקאל, סוכן ביטוח מבטיח בהווה ומתמטיקאי שלדעתי יכול היה לזכות בפרס נובל אם היה מתמיד בכך. מי שיפגוש אותו, מומלץ שייקח עמו מחשבון וינסה להתקיל אותו בפתרונות לשורשי מספרים אסטרונומיים. חבל על הזמן, הוא ירה את התשובה הנכונה בתוך שנייה...