1. זה לא היה עוד משחק גביע, זה גם לא היה עוד משחק נגד יריבה מליגת העל. בשביל רוב אוהדי הפועל ירושלים המשחק נגד מכבי תל אביב בסיבוב ח' של גביע המדינה היה משחק החזרה של הפועל.
מאז שהתפלגו כמות אוהדים לקטמון, אוהדי הפועל, אלה שנשארו עם הפועל המקורית, נאבקים על הזכות שלנו להיות ולהמשיך לאהוד את הפועל ירושלים. משימה לא פשוטה כשכל התקשורת דוחפת דווקא את המיזם של אורי שרצקי ויונתן כהן.
אז 5 שנים אחרי, אפשר לומר שהמיזם הזה חטא למטרה ומזמן הכוח שיכר את מובילי המחאה החברתית של הפועל ירושלים וגרם להם לשכוח מה הם רצו. במקום לבצע מחאה ולתת לגיטימציה גם לאוהדים שלא הסכימו בדרך שהם מחו, אוהדי קטמון זנחו את ערכי "הפועל" ומתנהגים כאחרוני המכביסטים – לדרוס, לדרוס לדרוס .
הפועל קטמון התחלה ממחאה וכיום שמה לעצמה מטרה : להעלים את הפועל ירושלים ממפת הספורט הארץ ישראלית. למרות שלהפועל ירושלים יש את אותה כמות אוהדים כמו לקטמון . מספיק להיות במשחקים של הקבוצות כדי לראות את זה .
אוהדי הפועל ירושלים. האם אוהדי קטמון רוצים רק להעלים את הפועל ירושלים מהמפה? (צילום: אמיתי פוקמן ופלג נתנאל)
2. לפני כמה שנים הייתה תוכנית מצחיקה לאללה של ביל קוסבי "ילדים אומרים את הדברים הכי מוזרים". הסוד של התוכנית הייתה לכנס ילדים שאומרים דברים מצחיקים ולשאול אותם שאלות פשוטות והם כבר יצחיקו אותנו. התוכנית הזאת עבדה על האלמנט הפשוט שילדים לא יסננו כלום, הם יגידו את מה שהם חושבים ללא שום מעצורים ובושה, "הדברים המוזרים" שאותם ילדים היו אומרים הם בעצם חלומם של אותם מבוגרים!
לפני חודשיים הגעתי מוקדם מהרגיל למשחק של הפועל והתיישבתי כרגיל בשורה הראשונה של טדי . בזמן שהשחקנים עולים לחימום הגיע מנהל הקבוצה לחפש מספר מחזירי כדורים. אחרי שהוא בחר כמה, באו אליו ילדים שהוא לא בחר אותם ואמרו לו " אבל פסו, הם מהפועל קטמון, זאת בכלל לא הקבוצה שלהם". זאת הייתה המטרה של אוהדי קטמון ?!
במקום לחנך את דור הילדים בהפועל על ערכיה של הפועל ועל מה שהיא מסמלת בשבילנו, הילדים היום גדלים למאבק מי היא הפועל ירושלים ומי רשאי להיות אוהד שלה. בשביל רוב הילדים שנשארו אוהדי הפועל ירושלים, קטמון היא מחוץ לתחום – לא פחות מבית"ר.
אוהדי הפועל בהמוניהם. הקבוצה שלהם מנוהלת נכון מבחינה כלכלית וניהולית(צילום: אמיתי פוקמן ופלג נתנאל)
3. אחת הבעיות הכי גדולות של הישראלים ( יהודים וערבים כאחד) זה שאנחנו לא מצליחים לראות לטווח ארוך, אין לנו את זה. אנחנו כל כך אמוציונליים שאנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו. הקמת הפועל קטמון במבט לאחור הוא רגע אמוציונאלי שהולך להתחרות עם בעיה אחרת של הישראלי – האגו !
במקום שתהיה קבוצה שתיתן תחרות ערכית לבית"ר ירושלים הגזענית, חמש שנים מתעסקים בהפועל בזכות הקיומית שלנו להיות אוהדי הפועל !
קטמון היא לא קבוצת האוהדים הראשונה- באנגליה אוהדי ווימבלדון הקימו להם קבוצה אחרי שהבעלים העביר את הקבוצה המקורית עיר. גם הפועל תל אביב הקימה את אוסישקין ויש עוד דוגמאות רבות מרחבי העולם. ההבדל המרכזי שבכל אחת מהדוגמאות הללו היה קונצנזוס על המהלך . במקרה הזה הדעות היו חלוקות מההתחלה. אבל זה לא עניין אף אחד ממרכיבי הפרויקט . אני אתן את הקרדיט שבאמת הסבל היה גדול מידי בשבילם שהם היו חייבם לעשות משהו. אבל גם הם יודעים היום שהם תפסו על עץ שאין להם מושג איך לרדמת ממנו.
כיום דווקא הפועל ירושלים היא זו שמתנהלת בצורה מרשימה ומעוררת הערכה מבחינה כלכלית וניהולית, מה עוצר מאוהדי קטמון להתחבר חזרה לקבוצה ?! מספיק לשמוע את הדרישות של אוהדי קטמון כשהם באים למשא ומתן על איחוד כדי להבין שהם לא באמת רוצים איחוד – הם רק רוצים להעלים את הפועל ירושלים על כל חלקיה (אוהדים, שחקנים והנהלה) מהמפה של הכדורגל.
לא ברור למה התקשורת דוחפת ומעודדת את המיזם של קטמון. (צילום: אמיתי פוקמן ופלג נתנאל)
4. במשחק נגד מכבי תל אביב בכלל לא היה משנה אם ננצח או נפסיד. היה לנו חשוב להראות שאנחנו פה! אנחנו בליגה לאומית, נותנים תחרות עם לב ונשמה לקבוצות שעשירות מאתנו. אנחנו בטדי, מביאים כמעט 2000 צופים כמו פעם, אנחנו מוכרים יותר מינויים מכל קבוצה אחרת בליגה הלאומית. אנחנו פה וזאת זכותנו ! זכותנו לא לבחור בדרך של קטמון ! זכותנו להישאר עם הפועל ירושלים ! והזכות הזאת מומשה בתצוגה חסרת מעצורים של אמוציות בגול של מתי אברהם. אני בכלל לא ראיתי את השחקנים הצהובים בשער . ראיתי אלפי אוהדי קטמון ועשרות עיתונאים של קטמון שניסו למחוק את קבוצתנו האהובה זה היה הגול שאחריו היה אפשר לרשום בכתב דיויד מודגש : הפועל ירושלים יש רק אחת !
