המפגש בין מ.ס גבעת אולגה לבין מכבי דליית אל כרמל הוא סוג של דרבי. למרות שהמיקום הגיאוגרפי של השתיים גדול מאוד, במשך שלוש השנים האחרונות הן צמודות מאוד לפחות על מפת הכדורגל. שתיהן עלו ביחד מליגה ג' שומרון באותה עונה, ולאחר מכן, עלו שוב עלו יחדיו מליגה ב' צפון ב'. מעבר לכך, המפגשים ביניהן תמיד סיפקו דרמה גדולה .
עונת 2011/12 היא העונה הראשונה של שני המועדונים האלה בליגה א'. מבחינת מכבי דלייה, מדובר עד כה בעונה כושלת, שכן ראשי המועדון השקיעו כספים רבים בשחקני רכש, ולנגד עיניהם עמדה מטרה אחת ויחידה - העפלה לליגה לאומית. לאורך הדרך פוטרו מאמנים והוחלפו שחקנים, לא פעם, אך שום דבר לא צלח אל מול אסי גלבוע שברחה לליגה. לעומת זאת, בגבעת אולגה קיימת שביעות רצון גבוהה, לאחר שהמועדון ביסס את מעמדו כמועדון הבכיר בעיר חדרה. הוא עשה זאת הודות למיקום גבוה מאוד בטבלה, ניצחונות בשני הדרבים מול חדרה, הגעה למשחק מול מכבי הרצליה בגביע המדינה, וכל זאת ללא תמיכה משום גורם ועם תקציב מהנמוכים בליגה. כל ההישגים האלה מבליטים את ההצלחה, אך קיימת כאן גם תחושת החמצה, שכן למרות התקציב הלא גבוה גבעת אולגה נחשבת לקבוצה מהחזקות בליגה. לשם ההמחשה, היא הקבוצה היחידה שניצחה את אסי גלבוע, ועוד בביתה. אך אולגה איבדה מומנטום במאבקי הצמרת בסוף הסיבוב הראשון, ואיתו גם את הסיכוי להיאבק על הכרטיס לפלייאוף.
היום שוב הראתה אולגה את כוחה, וניצחה את קבוצת המיליונים מהכרמל. ועוד דבר קטן: כובש השער השני לזכות אולגה, מאור ג'נח, סגר כאן חשבון קטן מול מאמן דלייה טל בניה, שכזכור, שיחרר את אחיו יוסי ג'נח בינואר.
מהלך המשחק:
במחצית הראשונה ראינו בעיקר גישושים ומאבקי כח במרכז השדה. שם התמודדו זה מול זה במקרים רבים אדם כהן מדליה וישראל אביטן מאולגה, כאשר ידו של האחרון היתה על העליונה בדרך כלל.
מלבד כמה הזדמנויות ליד שערו של כליפא, שהגיעו בעיקר הודות למשחק אגפים של קשר אולגה ויקי זנזורי, לא נרשמו אירועים משמעותיים, עד לדקה ה-35: אז יצאה דלייה למתפרצת דרך אגף שמאל, הרמה מצוינת של לירן לוגסי מצאה את הראש של מוחמד אבוריא, שנגח החוצה ממצב נוח. בסיום המחצית - 0:0.
את המחצית השנייה אולגה פתחה בסערה, במטרה לעלות ליתרון מוקדם, והוא לא איחר לבוא: בדקה ה-53 זנזורי מצא את אדינו בכדור עומק, ואדינו, מזווית לא נוחה, שיחרר פצצה מדויקת לפינה הרחוקה והכניע את כליפא – 0:1 לאולגה, ו-400 אוהדיה שהגיעו צהלו ושמחו.
לא חלפו יותר מ-5 דקות (דקה 58), והבליץ של אולגה נשא שוב פרי: כדור עומק נוסף הגיע אל מאור ג'נח, שהמשיך עם כל הלב, הפציץ את הפינה הימנית של כליפא, וזה כבר 0:2 לאולגה. ג'נח, שמאוד רצה לכבוש מול בניה, אכן עשה זאת ולא ידע את נפשו מרוב אושר.
בתגובה לשער השני, בניה ערך חילוף התקפי בדקה ה-65, כאשר הכניס לשדה את סבי שאולוב ודליה החלה ליזום יותר בניסיון לחזור למשחק. אך שחקני ההגנה של אולגה הציגו משחק נוקשה ללא פשרות, ושמרו על היתרון עד לשריקה האחרונה. בסיום, אולגה זכתה בניצחון 0:2 מוצדק, ובעוד 3 נקודות שיעזרו במאבקה על המקום השלישי היוקרתי.
מאור ג'נח, שחקנה של גבעת אולגה, אמר בסיום: "תמיד כיף לכבוש, ובמיוחד מול מכבי דליה, אך מה שיותר חשוב זה להמשיך לנצח עד לסיום, בתקווה לסיים במקום השלישי".
