מי שראה היום (שישי) את שמחת הניצחון של שחקני לוד בתום המפגש הלוהט (גם מזג האוויר) מול מרמורק - היה לבטח משוכנע כי חניכיו של פיני עייש זכו לפחות באליפות הליגה. מלכתחילה זה לא היה אמור להיות משחק מותח עצבים, כך בטח גם חשבו עשרות האוהדים שהגיעו מלוד. אחרי הכל, עבור מרמורק זה היה בעיקר משחק לפרוטוקול בלבד, לאחר שהקבוצה איבדה כל סיכוי במאבק העלייה ומזמן כבר הבטיחה עוד עונה בליגה א'. אולם, חניכיו של חנן עדני הפגינו רוח ספורטיבית (בלוד בטח יאמרו, אפילו יתר על המידה...) ונלחמו עד לשריקת הסיום ולעיתים אפילו לא היה ברור מיהי הקבוצה שבאמת צריכה את הנקודות.
אסי אסולין, צמד שלו השאירו את לוד בליגה עוד עונה. (צילום: לירן דורף)
המחצית הראשונה התנהלה על מי מנוחות, כאשר לוד מנסה להפתיע את מרמורק בכדורים ארוכים, ודווקא מרמורק נראתה קרובה יותר ליתרון ראשון. ואם כולם היו בטוחים שהמחצית הראשונה תסתיים באיפוס שערים, לא כך חשב "הקטר הלודאי", אסי אסולין, שנשלח בדקה ה - 47 בכדור ארוך לרחבת מרמורק, ולא התבלבל מול שוער המארחים שיצא לקראתו וקבע 0:1 ללוד, בשעה ששופט המשחק אפילו לא מחדש את ההתמודדות ושורק למחצית. ובינתיים, אוהדי לוד ביציע עושים "חישובים" ולפחות עכשיו הקבוצה בליגה, כאשר כל העת הם עסוקים בקבלת דיווחים מכל המגרשים ובתוצאות של הקבוצות היריבות.
דקה 52 ושקט משתרר ביציע של לוד, כאשר מרמורק מקבלת "מתנה" - הכשלה מיותרת של שחקן מקומי ברחבה (כלל לא סיכן את השער) אבל זה הספיק לשופט המשחק להצביע על הנקודה הלבנה, ולחיים קנאפו לתרגם זאת לשוויון 1:1. ואם דיברנו קודם על חישובים ביציע, אז אלה הלכו והתגברו עם השוויון, פעם לוד בליגה, ופעם היא במבחנים. ואכן, גם על המגרש המתח מורגש באוויר, לחימה על כל כדור, משחק אגרסיבי שלא התעלה לרמה גבוהה, אך בהחלט ריתק את 100 הצופים ביציעים.
סוסו מונייר, יו"ר לוד. הבטיח שיישאר בליגה- וקיים. שנה הבאה נראה את לוד חזקה יותר. (צילום: קובי בס)
דקה 65 ושוב זה אסולין, ושוב זה כדור ארוך שמצא אותו קרוב לרחבה של מרמורק, וגם הפעם אסולין חד מטרה ולא מותיר לשוער כל סיכוי בבעיטה שטוחה מימין לשמאל ופנימה 1:2 ללוד. וכן, עכשיו לוד בליגה, ולאף אחד כבר לא אכפת מה קורה במגרשים האחרים. מיד לאחר כיבוש השער, הסתגרה לוד בשערה והזמינה את מרמורק לתקוף. ומרמורק אכן עשתה זאת, אך "תרגילי השהייה" של לוד, ומשחק נבון של אסולין וחבריו, הותירו אצלם את הנקודות היקרות והבטיחו ללוד עוד עונה בליגה.
וכשנשמעה השריקה המיוחלת, השמחה של לוד הרקיעה לשמיים, חיבוקים ונשיקות במגרש של עדני - שהפעם לא הייתה לו עדנה.
