מקום 14 בטבלה, שלוש נקודות בלבד מתוך ארבעה משחקים, שער זכות בודד שנכבש מהנקודה הלבנה, ניצחון בודד במחזור הפתיחה על קרית מלאכי (שניצחה את קרית גת במשחק מדהים ובינתיים עברה את יפו), והרבה כאבי ראש במועדון הכי לחוץ בליגה – זוהי מנת חלקה של קביליו יפו בפתיחת עונת 2012/13. בתחילת העונה כל התחזיות אמרו שהיפואים הולכים להיאבק בצמרת הגבוהה מאוד. גם אני בעצמי הייתי סבור ובטוח שהשנה הזאת היא השנה של יפו. המהלך להחתים את רוב שחקני הסגל מהעונה שעברה, מהלך שבדיעבד נראה כמו דבר מתבקש, מתברר בשלב זה ככישלון. צוות האימון והשחקנים נראים "שבעים", וכל התירוצים והקלישאות כמו "שלטנו והגול לא נכנס", או "אין מזל השנה" לא מתקבלים על הדעת במועדון כמו יפו.
יפו "חודרת"? או "חודרים" אליה ...(צילום: גיא חזקיהו)
שחקני הרכש משה ביטון וסוהייב פריג' לא מספקים את הסחורה. למשה ביטון קשה לבוא בטענות מכיוון שאוננה לא משחק איתו כחלוץ ראשון ובשלב זה מעדיף להכניסו מהספסל, לרוב החל מהדקה ה-60, והוא לא נמצא בכושר הבקעה ובכושר משחק. ביטון כבר הספיק להיפצע ולא עמד לרשות הקבוצה במשחק האחרון מול בת-ים. ניכר כי פריג' לא מצליח לשחזר את הכושר שלו מהקדנציה הקודמת ביפו. העונה במכבי פ"ת לא עשתה עימו חסד וכושרו ירד בצורה משמעותית. תהיו בטוחים שעם הזמן גם ביטון וגם פריג' יספקו את הסחורה בשביל יפו, אבל האוהדים מפחדים שזה יהיה מאוחר מידי.
צוות האימון ביפו. אוננה את סקחפי. מקבלים גיבוי אבל חייבים להביא שינוי. (צילום: גיא חזקיהו)
למעשה הליגה לא ברחה ליפו, והמרחק משעריים שבמקום הראשון עומד על 6 נקודות בלבד, פער שאפשר לסגור ועוד לא מאוחר. אוננה בעצמו צריך להתעורר, הוא נראה כבוי על הקווים ומסתמך יתר על המידה על עוזרו הנמרץ סקחפי. צוות האימון ביפו מקבל את מלוא הגיבוי מההנהלה, בראשות אילן אלפסי, שלמד כבר על בשרו שבכדורגל צריך סבלנות, והרבה, ולכן אינו ממהר להסיק למסקנות, גם כאשר הקבוצה עם שלושה הפסדים רצופים.
אין ספק כי יפו משתדלת. במשחקים מול אזור ובת-ים היא שלטה ברוב שלבי המשחק, אך היה חסר לה הגרוש לליגה. אחד כזה כמו קרגולה, או שי אהרון, שייתן את הגול במאני-טיים וישלח את האוהדים מרוצים הביתה. ליפו יש שחקני כנף מצוינים אך הם לא גולרים מטבעם: נוי ויצמן שחקן מצוין ופעלתן, אך הוא לא גולר. סוהייב פריג' הוא אולי השחקן הכי מהיר בליגה, אבל לא נמצא בכושר הבקעה וכנראה שזה עניין של זמן עד שהכדור ייכנס. דננבאום הצעיר הוא שחקן כנף מטבעו, אך אוננה אוהב לפתוח איתו כחלוץ שפיץ, דבר שמתברר עד עתה ככישלון. צרפו לכל הבעיות הללו את חן מלכה שנפצע בתחילת העונה וחסר ליפו כמו אוויר לנשימה, וקיבלתם את התשובה לשאלה, מדוע יפו הבקיעה שער אחד בלבד העונה, וגם הוא נכבש בפנדל במחזור הראשון.
לאוהדים המסורים של יפו נגמרת הסבלנות. ובצדק. הם שומרים לאוננה חסד נעורים אך לא יעשו זאת לאורך זמן. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם מאמן אחר היה עומד על הקווים והקבוצה הייתה מפסידה שלוש פעמים ברצף. יפו עוד לא מימשה עשרה אחוז מהפוטנציאל הטמון בה, אבל הליגה עוד ארוכה ואני סבור שיפו תתאושש ותשתלב בצמרת הגבוהה.
שי אהרון, חזר לכבוש מהשדה. האם קבוצת המיליונים של טלספפה תתחיל להיתחבר? (צילום: גיא יצחקי באדיבות אתר קטמון)
הפועל קטמון התעוררה סוף סוף ופירקה את כפר יונה בחוץ. כפר יונה עוד הספיקה להוביל, אך קטמון הפכה את הקערה על פיה והבקיעה חמישייה. לאחר שלוש תוצאות תיקו, נושם עופר טסלפפה לרווחה.
שי אהרון חזר לכבוש מהשדה, והוביל את קטמון לניצחון הראשון בליגה - ניצחון שהקפיץ אותה למקום החמישי, מרחק 3 נקודות מהמקום הראשון. מסתמן בשלב זה שקטמון מתחילה להתחבר: לאחר שלוש תוצאות תיקו, הקבוצה יצאה למגרש קשה והבקיעה חמישייה.
במחצית הראשונה קטמון עוד הייתה לחוצה וספגה שער כבר בפתיחה. עד המחצית אביעד דנן השווה את התוצאה ואם במשחקים קודמים קטמון הייתה יורדת בתיקו למחצית ולא היתה מצליחה להתגבר על הלחץ,, מול כפר יונה הם כבשו שני שערים עוד לפני המחצית(!!) ולמחצית השניה מול כפר יונה היא כבר עלתה נחושה ודורסנית, וכבשה עוד שלושה שערים במחצית אחת. כאמור, שי אהרון חזר לכבוש מהשדה (שער אחד בפנדל עד המשחק האחרון), ואוהדי קטמון נשמו לרווחה לאחר שהסמל חוזר לעצמו אט אט. לדעתי, קטמון ימשיכו לנצח דווקא במשחקים מול ה"גדולות" שבדרך. הקבוצה בנויה למאבקי צמרת וניצחונות במשחקים אלו ייתנו ביטחון למערכת.
חייבים לתת מילה טובה לקהל התומך והאוהב של מכבי שעריים. (צילום: אשר חיים)
לאחר ההפסד בדרבי במחזור הראשון, שעריים כבר ממוקמת בפסגה עם 9 נקודות מתוך ארבעה מחזורים. אני בספק אם אוהדי שעריים היו קונים בתחילת העונה הפסד בדרבי בפתיחת העונה, אך לבטח היו חותמים על מקום ראשון בתום ארבעה מחזורים. במחזור האחרון ניצחה שעריים 0:1 את היריבה המרה, הפועל אזור, במשחק פושר וללא אירועים מיוחדים (תקציר באתר).
את הדהירה של שעריים מוביל לא אחר מברק ורד המוכשר, שהבקיע עד כה ארבעה שערים ובעצם הוא ספק השערים המוביל של הקבוצה. זה בולט במיוחד כאשר מתי אברהם נמצא בבצורת, ולשעריים אין עוד שחקן שמריח שערים על הספסל, כמו ארז ירימי שהיה שם בעונה שעברה. אני לא מסתנוור מהיכולת של שעריים. הקבוצה לא משחקת שוטף ורצוף. מנחם איריס הוריד לספסל את אייזנקוט וטפרה ופותח במקומם עם זמירו ותרועה הצעירים. עד כה המהלך מתברר כמבריק, אך ספק אם זה יספיק מול יריבות נוקשות מקריית מלאכי הנרפית ומהפועל אזור ביום חלש. מול קבוצות כמו בת-ים, קטמון ועמישב, חוסר העומק בשחקני ספסל איכותיים יפגע בשעריים לאורך זמן.
עם זאת, כרגע הקבוצה מוליכה את הטבלה, וצריך לתת מילה טובה לאוהדים הנפלאים של הקבוצה שמלווים אותה לכל מקום בצבעוניות נהדרת, קולניות אדירה ודוחפת, ומסירות ללא גבולות. קהל כמו של שעריים שווה הרבה נקודות במהלך העונה, והקבוצה תמשיך לזגזג במקומות המובילים לפלייאוף העליון.
הליגה עוד ארוכה וקבוצות משתפרות תוך כדי תנועה. בינתיים, לנו נשאר להמשיך ולהנות מהליגה הכי מעניינת בארץ.
