חודש ינואר הגיע, "מועד ההעברות" בשפה המקצועית, אולי החודש המרתק ביותר בכדורגל הישראלי והעולמי כלל. אנחנו (העיתונאים) מונעים בחודש זה ע"י בעלי הקבוצות והשחקנים המשוחררים במטרה שנפיץ את זמינותם בכל אתר שקיים (כל אחד והליגה שלו). העיתונאים מוצפים בטלפונים מבעלי אינטרסים, בעלי קבוצות, סוכני שחקנים ובעיקר שחקנים רבים שרוצים להשתמש בנו כדי שהם ימשיכו להתקדם בענף, במשכורתם ולפעמים גם בכישרונם.
אפשר לומר שזה הרבה "תן וקח", קצת עבודה אפילו רכילותית לפעמים. להיות עיתונאי ספורט נכון להיום, זה בכלל לא קל. אני לא מדבר על המשכורות הזעומות (מצב התקשורת בשפל), הזמינות הבלתי נתפסת שמא אתה מפספס איזה אייטם חשוב, אלא אני מדבר על ההערכה שנכון להיום, העיתונאים עצמם לפחות אלו שבתחילת דרכינו אינם זוכים לה. יש משפט שאומר: "בשביל אמון צריך לעבוד", אני מצדיק את המשפט הזה אלא אני רוצה שברוב המקרים המשפט יחול לא רק על הצד המבשר, אלא בעיקר על הצד המדווח.
בחיים האלה אני כבר הספקתי להבין שכמעט הכל אינטרסים. "כותבים עלייך משמע אתה קיים", אמר לי איש חשוב בתחילת דרכי העיתונאית לפני 6 שנים. רוצים שתשנה את הדעה שלך, מתקשרים אלייך ומנסים להשפיע על החלטותייך, מאיימים עלייך בניתוק קשרים ועוד הרבה מקרים וכאן אתה צריך לקחת נשימה ארוכה ולחשוב מהי הדרך שלך? להתנגן כמו בובת מוזיקה ובכל פעם שמתחשק, להחליף את המנגינה או שאתה הולך עם האמת שלך כי כאן אין כבר משחקים? אתם יכולים לנחש מה אני בחרתי.
השבוע מתחילה חגיגה נוספת בכדורגל הישראלי, חגיגת גביע המדינה. "הקבוצות הקטנות" בעלי התקציבים המזעריים, נכנסות למגרש של הגדולים, כך הפרסומות בכל ערוץ ספורט בעולם ברגע שמדברים על גביע המדינה. העולם עדיין גדול עליי, אז החלטתי להסתכל על הכדורגל הישראלי, הכדורגל שלנו. השנה החדשה בפתח, ונראה שהכל עומד בדיוק כמו שנים עברו.
הקהל מחכה לשריקת הפתיחה. (צילום: אביחי חיים)
שלב גביע המדינה, זו ההזדמנות הכמעט יחידה של המועדונים הקטנים בכדורגל הישראלי להראות שגם הם קיימים על פני מפת הכדורגל הישראלי. השחקנים מתרגשים לפני כל משחק גביע, ורק מעטים מהקבוצות הקטנות "זוכות" לעבור שלב ולהדבקת השם "סינדרלה" (לפי סיפור הילדים המצליח). בואו נסתכל מעט על הזווית שלנו, שנה אחרי שנה מליגה ג' עד הליגה הלאומית, שחקני הקבוצות חולמים על הרגע שבו הם יראו את יכולתם לכל האומה, כדי שיתקדמו בקריירה המקצועית שלהם. בפועל, זה לא קורה כי מה לעשות שהקבוצות הגדולות של הכדורגל הישראלי, מעדיפות שחקנים זרים אשר "על הדרך", גוזרים עליו קופון וכולם מבסוטים.
אני חושב שהשבוע, זה זמן מצוין לבעלי המועדונים הגדולים, לשבת על הכורסא או להועיל בטובם ולהגיע לאחד המשחקים המשוחקים בגביע, לשבת בנחת ולצפות בכדורגל ישראלי, כשרוני במיטבו. יש הרבה כישרון בליגות הנמוכות רק צריך להסתכל בקנקן ולא מחוצה לו.
הרבה שחקנים שדיברתי איתם אומרים: "חבל שזה ככה, אני חושב שהייתי יכול לתרום רבות יותר מהכדורגלנים הזרים שמגיעים לארץ שלא דומים לכלום". כמובן שיש שחקנים זרים, אשר שיפרו את הכדורגל הישראלי והרשימה עוד ארוכה, אני רק מבקש ממכם קבוצות הצמרת של הכדורגל הישראלי, תסתכלו קצת למטה ותגלו עולם נפלא.
בליגה הלאומית ובליגות א' ב' וג' יש שחקנים טובים, סיפורים מעניינים, אהבה גדולה למשחק, ובעיקר הרבה נוסטלגיה של הכדורגל הישראלי של פעם. תגידו לי שזה לא מזיז לכם את שרירי הלב. שיהיה בהצלחה לכל הקבוצות המשתתפות השבוע בגביע המדינה, עלו והצליחו ותוכיחו שיש לכם מקום גם בצמרת הכדורגל הישראלי.
