ביום שישי שעבר הלכתי לראות את "מלאכי" מול יפו, משחק שתמיד נחשב להצגה טובה, ושני קהלים תוססים שדוחפים את הקבוצות שלהם לניצחון, ולא בוחלים גם בעקיצות הדדיות. ואם כבר קרית מלאכי, אז ציפיתי לראות לפחות כמה שחקנים בני העיר שלנו, כאלה שגדלו במחלקת הנוער של המועדון, כפי שקורה כמעט בכל קבוצה בארץ, לבטח בליגות הנמוכות. אבל, ככל שהתאמצתי לחפש, לא מצאתי על כר הדשא המטופח אפילו שחקן בית אחד לרפואה. אפילו אחד לא נמצא?
שמיל איובי, איפה כל הצעירים תושבי המקום? לא עדיף לקדם אותם?
שאלתי את עצמי, והתנחמתי בכך שעל הספסל מצאתי כמה כאלה, כמו אוהד יוסף, שרון מלכה ושלומי צלח - והאמנתי כי עוד רגע ולפחות נציג אחד שלנו יעלה למגרש, יקבל את תשואות הקהל וינסה להביא תוצאה טובה מול הבולגרים של יפו. אבל לא, ככל שנקפו מחוגי השעון הבנתי שזה כנראה לא יקרה, שרון מלכה התחמם עד בוש, אוהד יוסף עשה גם כמה מתיחות מאחורי השער, ושלומי צלח אפילו לא נקרא לקום מהספסל - דבר שגרם למתיחות ביציע האוהדים, בינם לבין המאמן, ובינם לבין עצמם. תראו, אני לא יודע עד כמה שחקני הבית שלנו יכלו לעשות את המהפך מול יפו, אבל אני בטוח שהם לא פחות טובים מחבורת האלמונים שהתרוצצה על הדשא - בלי יכולת משכנעת, ובעיקר בלי נשמה. צריך להבין, שחקן בית מחויב למועדון, הוא מרגיש חייב לקהל, ואחרי המשחק הוא נראה במרכז העיר וזוכה לתשבחות, או לביקורת, הכל לפי יכולתו על המגרש. לעומת זאת, השחקנים שהגיעו משום מקום, גומרים את המשחק, מתקלחים, וקדימה הבייתה, ובפעם הבאה שנראה אותם זה במשחק הבא, ושוב הם ימשיכו לקבל צ'אנס על חשבון הילדים שלנו. ואני רק שואל - איפה כל הצעירים המוכשרים שלנו? למה הם התייאשו ועזבו את המועדון? האם למישהו בכלל איכפת מהם?.
אוהד יוסף, שחקן בית זה מחוייבות למועדון ולמקום. (צילום: רועי אסרף)
וביום שבת, יום לאחר האכזבה מול יפו, הגעתי לחזות בליגת איפ"ל (ליגת הקטרגל של הקהילה האתיופית) והנה, הפלא ופלא, פתאום אני מוצא הרבה כישרונות על המגרש, כאלה שהיו במועדון המקומי עד לא מזמן, והיום הם מעדיפים לכדרר בליגה המדהימה, לה שותפים חבריהם בני העיר. אני לא מתכוון לעבור על כל השמות שראיתי, אך כאב לי לשמוע צעיר מבטיח כמו קובי ששון, שאומר לי בעצב:"המאמן אפילו לא רצה לראות אותי. חזרתי מפציעה ואפילו לא בדקו את היכולת שלי". ונהניתי שם מכל רגע, שחקני נשמה אחד אחד, ובעיקר שחקני בית שרוצים להצליח בעיר בה נולדו וגדלו. אז, אם מישהו אומר לכם שאין לנו כישרונות תוצרת בית, תשלחו אותו למגרש הקטרגל (ליד הפארק) שם הוא ימצא הרבה כאלה, השאלה היא רק - האם יש מישהו היום שבכלל רוצה לקדם את הצעירים שלנו, או שכולם מעדיפים להביא שכירי חרב בינוניים שלא מוספים לנו כלום. אבל אם כל ראשי המועדון הם בכלל לא בני המקום, אז למה שיהיה אכפת להם מהצעירים שלנו...?.
