מחזור סיום מותח, מרתק, מעניין, צבעוני, כל המחמאות שאכתוב, לא יתארו את מה שהולך להתרחש בשני המגרשים בחולון (איצטדיונה הביתי של יפו) וטדי (איצטדיונה הביתי של הפועל קטמון). אוהדי שתי הקבוצות מתכוונים לבוא בשיא יכולתם, עם כל הצבעוניות של האדום- שחור מהצד הקטמוני והכחול- לבן מהצד היפואי, ל-90 דקות של הרבה עצבים על כר הדשא שבסיומם נדע מי העולה הבטוחה ללאומית ומי לרוע מזלה, תילחם במאבקי הפלייאוף וההצלבה על מנת שלפחות משם, תגיע הישועה.
הקהל היפואי במיטבו, רוצה ליגה לאומית. יקבל? (צילום: אביחי חיים)
מכבי יפו פגשה את הפועל מרמורק, כאשר מאחוריה קהל מלא שצבע את איצטדיון המרמורקי בצבעי הכחול לבן. ההפתעה של היום הייתה ללא ספק של אוהדי מרמורק, אשר הגיעו במלוא כוחם למשחק ליגה חסר חשיבות מבחינתם, עודדו, שרו, הקניטו את שעריים (כמו תמיד), אבל יותר מהכל ידעו לכבד את השחקנים אשר רצו על כר הדשא לאורך כל העונה. מראה באמת מחמם את הלב, כאשר בסיום המשחק ולמרות ההפסד ,אוהדי מרמורק קראו לשחקניה האדומים אשר היו עמוק בחדר ההלבשה, לצאת החוצה ולעשות "אולה" אחרון במגרש המרמורקי העונה.
שחקני מרמורק ומאמנם, מודים לקהל הנפלא. (צילום: אביחי חיים)
כחול, לבן ואדום, מתערבב ביחד והופך לתפאורה מושלמת. (צילום: אביחי חיים)
אם כבר מדברים על כבוד וההערכה, הקהל המרמורקי והקהל היפואי התאחדו בסיום המשחק בקריאות: "היידה בי היידה בו היידה מכבי יפו", מה שמראה שלמרות כל היריבות, בסך הכל זה רק ספורט ומחזה כזה של אוהדי הקבוצה מעודדים את הקבוצה השנייה, לא ראינו במחוזותינו. גם שחקני יפו ידעו להעריך מחווה זו, ומחאו כפיים לאוהדי מרמורק על התמיכה הגדולה.
מהלך המשחק
המחצית הראשונה נפתחה חזק ע"י היפואים, אשר שתי הרמות קרן מסוכנות הסתיימו ברחקת ההגנה האדומה של מרמורק. מן העבר השני, חנן פדידה ניסה לבחון את למל מקצה האגף הימני, אך הכדור פגע ברשת החיצונית. כנראה שמרציאנו ראה את פדידה עושה זאת, ניסה לחקות את המהלך מהאגף, אך הכדור נחת בידיו של שוערה של מרמורק, אייל עמאר. לשופט זה הספיק ולאחר 25 דקות של קצב לא רע על כר הדשא, החליט על הפסקת מים בת שתי דקות לרענן את השחקנים ובעיקר את צוות השופטים יחד עימו.
מאור מרציאנו, סחוט בסיום המשחק. (צילום: אביחי חיים)
שניות לאחר הפסקת המים, קפטן מרמורק, אלירן שחר שלח כדור חזק למרכז השער, אשר הפתיע את למל שהדף את הכדור למרכז הרחבה, שם נמצא יניב סבג שהרחיק את הכדור מאזור הסכנה. בעיטה טובה של קפטן מרמורק אך למל עמד מוכן. כמה דקות לאחר מכן, כהן צדק ניחסה לאיים לראשונה על השער בבעיטה חופשית במרחק של 20 מטרים, אך שלח את הכדור גבוה מעל השער. בצד השני, עידן סרור מגיע מול השער, אך בועט גבוה מעל השער של למל. שניות לפני שריקת הסיום של המחצית הראשונה, הרמת כדור של עידן סרור, מוצא את ראשו של חנן פדידה שעולה גבוה מעל כולם, נוגח בחוזקה לעבר השער אך למל עם עצירה ענקית מונע את הראשון של מרמורק.
קפטן מרמורק, עשה את העבודה היום אלירן. (צילום: אביחי חיים)
סרור עם ההרמה. (צילום: אביחי חיים)
פדידה נוגח חזק, למל במקום. (צילום: אביחי חיים)
שריקת הסיום למחצית הראשונה הגיעה. אם נסכם את פני הדברים, מי שחשב שמרמורק תבוא ו"תפתח רגליים", טעה בגדול. שחקני מרמורק בראשותו של מאמן הקבוצה, ויקטור גניש, והמאמן המנטאלי, משה בן דוד, מוכיחים לכל הליגה שעם קצת יותר מזל, מרמורק בהחלט הייתה יכולה להתמודד על מקום בפלייאוף העליון. מהצד השני של יפו, חלוציה לא מאופסים מול השער, בוזגלו ודוד, נראים לא הכי טוב בלשון המעטה, אך נקודת האור היחידה היא התפקוד של מרציאנו, גיא שוסט, "צמד היניבים" (סבג ועמיאל) וכמובן למל שהציל גול בטוח בסיום. מאמן מכבי יפו, ליאור זדה, צריך להעיר את שחקניו ולהזכיר להם שהם פשוט חייבים לכבוש.
ויקטור גניש והמאמן המנטאלי, משה בן דוד. (צילום: אביחי חיים)
צמד היניבים, שומרים על שער נקי. (צילום: אביחי חיים)
3 דקות מפתיחת המחצית השנייה, הסכר נפרץ. בעיטה חופשית נפלאה מ-18 מטרים של יאיר כהן צדק, סמוך לרחבת ה-16 שלח את שחקני יפו ואוהדיה להתחיל בחגיגות. גול נפלא של כהן צדק, אשר כובש שבוע שני ברציפות "והרב של יפו", מכה שנית.
חיבוק חם לכהן צדק, כובש שבוע שני ברציפות. (צילום: אביחי חיים)
לא עברו שתי דקות, כהן צדק שלח כדור ארוך לעבר אלמוג בוזגלו, אשר ראה מולו רק את הרשת. יפו עולה ליתרון 2-0, הילד המוכשר אלמוג בוזגלו, רץ להודות לקהל הכחול לבן של מכבי קביליו יפו. בצד השני של הגדר, אוהדי מרמורק ממשיכים בשירים ובעידוד כאילו הם כבשו שער. כנראה שלמרות שנגמרה העונה, אוהדי מרמורק עדיין שמחים בחלקם, בכל זאת הקבוצה לא ירדה ליגה.
הפעם זה תורו של "הרב", לברך את הכובש, אלמוג בוזגלו. (צילום: אביחי חיים)
אוהדי מרמורק לא מפסיקים לשיר לרגע. (צילום: אביחי חיים)
בדקה ה-82 באילת, נשמעו קולות השאגה וה- יש!!! המפורסם אצל אוהדי יפו. עידו יוסף העלה את בני אילת מבעיטת עונשין ליתרון 1-0 אשר לא השאיר את הקהל היפואי אדיש. המפתיע הוא, שהקהל המרמורקי הצטרף לקריאות השמחה והעידוד מה שיצר חוויה מרגשת במיוחד על כר הדשא.
יש אחד גדול. (צילום: אביחי חיים)
שופט המשחק שרק לסיום המשחק, ונראה שהצוות המקצועי ושחקני הקבוצה לא ידעו כיצד לפרש את רגשות השמחה. המשחק באילת אומנם הסתיים בניצחון גדול של אילת אשר ככל הנראה משאיר אותם ליגה, עם קאמבק גדול. השמחה מהולה בעצב, כי במשחק הבא יפו פוגשת את כפר יונה שתבוא להילחם על חייה, על מנת לשרוד עוד עונה בליגה א'.
חגיגות האולה המסורתיות, בסיום המשחק. (צילום: אביחי חיים)
לקטמונים הירושלמים יש שבוע לנוח לקראת המפגש הצפוי נגד אורתודוכסים לוד. מה שיכול לעודד את הקבוצה היפואית, היא שלוד הפסידה רק 3-0 נגד קריית גת היום, כך שהכל עדיין פתוח. נכון שלוד לא מתאמנת באופן סדיר ורשמית, היא ירדה ליגה כבר מזמן, אך ביפו עדיין מאמינים שזה אפשרי.
מה שכן ליפו יש משימה קשה ביותר והיא: קודם כל לנצח בבית באיצטדיון צבוע בכחול- לבן את כפר יונה, תוך כדי דקות הסיום של המשחק לפי כל התחזיות, יתחילו החישובים של השערים, מה שיעשה כאב ראש גדול ובעיקר לחץ בלית רגיל על הקהל היפואי, מאמן הקבוצה, הצוות המקצעי, ובעיקר על שחקניה של מכבי קביליו יפו אשר רחוקים משחק אחד מעלייה היסטורית, לאחר שבמחזור ה-7 היא הייתה עמוק עמוק בתחתית הטבלה של ליגה א' דרום.
ליאור זדה, הביא את יפו למקום שרבים לא האמינו שזה אפשרי. (צילום: אביחי חיים)
כובש השער השני, אלמוג בוזגלו, הגיב בשמחה: "היה משחק מדהים עם תצוגת קהל מרהיבה של שתי הקבוצות שלא רוים בכל יום בכדורגל הישראלי. אני שמח שניצחנו ונקווה שבשבוע הבא את העבודה שלנו נעשה".
מאמן מכבי קביליו יפו, ליאור זדה, התקשה לדבר לאחר הניצחון ואמר: "זה הניצחון הכי עצוב בקריירה שלי". ליאור יודע כמו כל הליגה, שצריך לקרות נס על מנת שלוד תיקח נקודות מקטמון ולא תתפרק כמו שעשתה במשחקים האחרונים. אנחנו יכולים לשמוח בכך שיהיה לנו מחזור סום דרמטי, אך נכון לעכשיו למטבע יש שני צדדים, עצוב ושמח. מי יהיה בצד העצוב, מי יהיה בצד השמח, נחכה לשריקת הפתיחה ביום שישי על מנת לגלות.
