יניב בן ישי, שחקן העונה של "מה נשמע", התחיל את העונה אצל חנן עדני במרמורק, כאשר במחזור ה- 9 הוא עושה את דרכו חזרה למלאכי, מוביל אותה לניצחון חוץ בלוד (1:2) ובהמשך הופך לאחת הסיבות העיקריות להישארותה של הקבוצה בליגה א'.יניב, בן 36, נשוי ללינור ואב ל-3 עובד בחברת החשמל באשדוד, ומעבר לכדורגל הוא חובב נלהב של סרטים ומוסיקה.
בן ישי - מסתפק בליגה א'. (צילום: שמיל איובי)
יניב - איך אתה מגיב על בחירתך לשחקן העונה של "גולר":" ראשית כל תודה על הבחירה לשחקן העונה, זו הרגשה נפלאה, הוקרה והערכה על כל ההשקעה בעונה הקשה, וכמובן שבלי חבריי לקבוצה לא הייתי מגיע לתואר הזה".
איזה משחק בעונה האחרונה היה לדעתך הכי טוב שלך:" קשה לבחור משחק ספציפי כי כל ניצחון שהושג בעונה הזאת היה בהרבה יזע ומאמץ רב מצד כל הקבוצה, אולי המשחק מול כפר סבא שהוא גם זה שהביא את המפנה של השנה ".
ואיזה משחק תרצה לשכוח? ולמה?:" ההפסד למרמורק. מכיוון שראשית כל מאוד רציתי לנצח אותם, בגלל עברי בקבוצה. ושנית, משום שאחרי המשחק הזה חזרנו אחורה מבחינת הטבלה ואחרי התוצאות שהושגו באותו שבוע המצב היה ניראה רע ומייאש".
יניב בן ישי בפעולה, (צילום: שמיל איובי)
ביחס לעונות קודמות, איך היית מסכם את העונה האחרונה באופן אישי?:" ביחס לשנה שעברה שבא זכיתי באליפות עם קבוצה(מכבי יבנה) שהייתה בלי יומרות לעלייה בתחילת השנה ומוסר תשלומים מצוין, התחלתי את השנה במרמורק. ההתחלה הייתה טובה, היינו קבוצת צמרת ומובילה בליגה ובאמצע העונה דברים לא יסתדרו עם היו"ר של מרמורק - עזבתי והגעתי למלאכי, לקבוצה שיקרה לי וחשובה לי בכדי לעזור לה להישאר בליגה. כמובן שידעתי שאני מגיע למקום שיש לי יותר מה להפסיד מבחינה אישית, אבל החברים והערך שלי למקום הכריע . ההתחלה הייתה קשה ולא נראתה מזהירה, בעיות של כסף ובעיות של ניהול הפכו את העונה לקשה יותר וברגעים מסוימים אף מגעילה, אבל לאחר שינויים קוסמטיים וגילוי בגרות מצד שחקני הקבוצה ומצד אוהדים מסוימים הצלחנו להפוך את סוף העונה לסוף שמח ומלא בחוויות מהעונה ה"הזויה "הזאת".
במבט לאחור, אתה מרוצה מהצעד שעשית לחזור ממרמורק ל"מלאכי" במהלך העונה ?:" לא מתחרט לרגע על החזרה לקריה. ברגע שלא טוב לי במקום ואני לא מרגיש כייף לבוא לאימון, אז אני גם לא יכול להפיק מעצמי ולעזור לקבוצה. להבדיל, שבקריה אני מרגיש כמו שחקן בית וכייף לבוא לאימונים וכמובן האתגר שעמד בפניי לעזור לקבוצה להישאר ליגה היה מתאים לי".
אתה יודע, השנים חולפות, ואתה כבר לא ילד - מה זה אומר מבחינתך להמשיך ולשחק באופן מקצועי?:" כמובן שהזמן עובר ואני כבר לא ילד, אבל כל עוד אני נהנה מהכדורגל ומהאימונים אני ימשיך לשחק בלי קשר לגיל".
ה"חברים" בקרית מלאכי. תודה רבה להם על עונה נפלאה. (צילום: שמיל איובי)
מה אומרים בבית? האישה? מעודדים שתמשיך, או שהיו מעדיפים אותך יותר בבית?:" כמובן שהאישה הייתה רוצה שאבלה יותר בבית, אבל היא מבינה שזה דבר שאני אוהב ועוסק בו מגיל 10, אז היא לא מפריעה ואף תומכת בי".
עד מתי אתה חושב להמשיך ולעמוד בין הקורות? יש כבר מחשבות על העתיד, קריירת אימון...?:" כמו שציינתי אני אשחק כמה שיותר כל עוד אני נהנה מהמשחק והגוף בריא. מבחינת אימון, כרגע לא מתעסק בזה, אני אוהב להשקיע את כולי בדבר אחד וזה לשחק. בכל אופן, יש לי תעודת מאמן שוערים ".
אתה יודע כבר מה יהיה איתך בעונה הבאה? יש דיבור עם "מלאכי"?:" לגבי העונה הבאה אני יכול להגיד לך שיש לי מספר רב של הצעות והקבוצה הראשונה שתהיה רצינית ושתתאים למטרות שלי לעונה הקרובה - בה אני יחתום. לגבי מלאכי, אני יודע שהם מעוניינים, אבל עדיין יש הרבה בלאגן. ניראה מה יתפתח וכמובן שלמלאכי יש עדיפות על הרבה קבוצות".
לגבי "מלאכי" - איך היית מסכם את העונה? פספוס? או הצלחה יחסית:" אפשר להגדיר את העונה הזאת כהצלחה, מכיוון שהעונה נפתחה גרוע, המשיכה גרוע, ונגמרה עם הבלתי יאמן שזה להישאר בליגה - שמבחינת הקריה זה היה כמו לזכות באליפות, כי מעטים מאוד האנשים שנתנו לקריה סיכוי להישאר בליגה לאור כל התהפוכות שהיו בקבוצה".
איך זה לשחק במועדון שערפל כבד אופף אותו כמעט כל העונה, משכורות לא סדירות, זה משפיע על היכולת המקצועית?:" כמובן שכל המצב הלא ברור שהיה במהלך העונה והבעיות הכספיות פגעו בקבוצה ובשחקנים, כי היו שבועות ששבתנו ולא התאמנו טוב והיו אימונים שרוב האימון דובר רק על כסף ובלי ספק שזה פגע בשחקנים".
דורון ממן, רוצה להודות לו שלא התייאש ברגעים קשים והמשיך להאמין. (צילום: גיא חזקיהו)
איזה שחקן בקבוצה הפתיע אותך לטובה בעונה זו? אלו שחקנים ראויים לציון מיוחד מבחינתך?:" ישנם כמה שחקנים שהפתיעו אותי, הראשון זה אליעזר איילין, שעשה התקדמות אדירה, תגלית של דורון ממן ללא ספק. השני זה שלומי רוונסרי, שחזר מתאילנד ונתן חצי עונה מדהימה. שחקנים שראויים לציון: הראשון זה אוהד יוסף שחזר מפציעה ונכנס ישר למים עמוקים והיה אחד הגורמים המרכזים להישארות הקבוצה בליגה. השני זה אלי מזוז, שחקן נשמה שעולה ונותן ומקריב מעצמו למען הקבוצה בצורה מדהימה".
אתה עוד שואף לשחק בליגה בכירה יותר? :" לא, כמובן שלא. אני יכול לומר לך שבכל שנה אני זוכה להצעה מליגה הלאומית, אבל זה לא מסתדר עם חברת חשמל, לכן אני משחק בליגה א'".
בכלל, מהן השאיפות הקרובות, והרחוקות יותר שלך?:" השאיפות הקרובות שלי הם להמשיך ולהוביל קבוצות להישגים בליגה א', גם עליית ליגה וגם עזרה בהישארות בליגה. לטווח הרחוק, אולי לפתוח בית ספר לשוערים, עם מאמן השוערים שלי, איתי זילפה, שהוא גם חבר קרוב מאוד ואחד ממאמני השוערים הטובים בארץ כיום".
מה קורה עם דור המשך...? יש כבר איזה שוער מסומן בבית....?:" האמת שכן, הילד הגדול שלי, בר, שליווה אותה השנה ללא מעט משחקים מראה סימנים של גנים של שוער".
מה דעתך על רמת השוערים בארץ? ואיך זה שגם בנבחרת ישראל מתקשים למצוא מחליף לדודו אווט?:"רמת השוערים בארץ אינה מספקת ובגלל זה קשה למצוא מחליף לדודו, וכל זה מכוון שהיום השוערים מפונקים ולא אוהבים לעבוד קשה".
פוליטיקה - התחום הזה מושך אותך, יש מצב שנראה אותך יום אחד בפוליטיקה?:" מעניין, אבל לא מושך, לא מתיימר להיות בזה".
ומילה לסיום:"אני רוצה להודות לדורון ממן שבא ברגע האחרון והאמין בנו ולא התייאש גם שהמצב היה נורא אבוד. תודה לאבי אלמושנינו שהיה האיש הכל יכול, שמתפקד בתור כל התפקידים שקיימים ועזר לשחקנים בכל. תודה לעובדיה, תודה לקהל שתמך בנו במשחקים הקובעים, תודה לרפי ודני שהקבוצה חשובה להם יותר מכל דבר ותודה ענקית לחבריי לקבוצה שידעו לשים את כל הבעיות בצד והגיעו כמו גברים לכל אימון ומשחק ונתנו את הכל כדי שהקבוצה תישאר ליגה".
