דניאל סויסה שיחק גדל ופרש בבית"ר כפ"ס, מגיל 21 היה הקשר המוביל לאורך כל הקריירה. סויסה תרם עליות לגלג'וליה ולטירה, בזמן פירוקה של המועדון וברגע שבית"ר כפ"ס התחברה מחדש, הלב של כפ"ס חזר למגרש נעוריו, עד גיל 41 שם פרש והפך לחלק בלתי נפרד, מהצוות המקצועי של המועדון הבית"רי. סויסה על הפרישה: "שום דבר לא עניין אותי, לא כסף, לא חוזים והיו הצעות, אלא הלב שלי הלך תמיד עם בית"ר כפ"ס עד סוף הקריירה. בית"ר כפ"ס זה לא רק דני סויסה, אבל ללא ספק חלק גדול ממנה".
אפשר להגיד שהרבה לא יודעים, אבל דני סויסה היה שחקן "די מלוכלך", על כר הדשא.
"ב-90 הדקות שאני הייתי על המגרש, הייתי עושה הכל על מנת לנצח. אני הייתי ווינר גדול שאין כדוגמתו, אם אתה רוצה דוגמא לווינר, אז דני סויסה הוא הדוגמה המושלמת. עשיתי הכל על כר הדשא גם דברים פחות נחמדים, אבל לירוק על בן אדם לא עשיתי זאת ולא אעשה זאת. כשאתה ילד אתה עושה הכל, לא חושב באותו הרגע אלא תעשה כל מה שניתן על מנת לנצח".
דניאל סויסה, יעשה הכל בשביל לנצח. (צילום: אביחי חיים)
תקציב לא גדול, שחקנים די אלמוניים, הישגים נפלאים, זה מה שמרכיב את בית"ר כפ"ס.
"מאז שהגיע מקסים סוסן לפני 6 שנים, הוא התווה דרך והתמדה גם עד שמצאנו את המאמן המתאים (חיים סירוטקין) ויצאנו למשימה. השחקנים הם די אלמוניים אתה צודק, מאיר דרעי שהיה בליגה ג' והיה פצוע לאורך הרבה זמן, דרור בא מהנוער, חן חג'ג גדל בכפר יונה ובקושי ראה מגרש ושהוא הגיע לפה הוא פרח שאין דברים כאלה, טל איילה שלפי דעתי שחקן ענק, אבל ברזומה שלו רשום שהוא ירד ליגה עם השקמה, רועי הררי שהיה די טוב, אך בכפ"ס הוא פרח, אלעד כהן שהוא היה הכוכב בבית"ר וללא ספק אחד השחקנים הטובים שהיו בבית"ר כפ"ס, סופו של דבר, הדרך של מקסים עשתה את שלה. למקסים יש מוסר תשלומים גבוה מאוד, אני לא מכיר מועדונים כאלו. בית"ר כפ"ס זה המועדון הכי מיוחד שנתקלתי בחיים שלי, כל שחקן שמגיע לכאן אם אתה אומר לו ללכת, כאילו ירית בו למוות, מכיוון שהם מרגישים שהם כמה שנים טובות במועדון".
מהו סוד הקסם של בית"ר כפ"ס?
"סוד הקסם של בית"ר כפ"ס הוא האנשים. מקסים סוסן, ענת סויסה, עודד דמארי, חיים סירוטקין, אלברט זנפט, ודני סויסה שיודעים לייצר את "הבאלאנס" ולאזן את הקבוצה. אני לאחר הפסדים אמרתי לכולם שאני אוהב אותם לא משנה מה קרה על כר הדשא, לטוב ולרע. אשתי, ילדיי, והקבוצה, הם האהבות הכי גדולות של החיים שלי. עמוד התווך של המועדון הוא מקסים סוסן, בסך הכל בניהול מועדון כדורגל הוא לא היה כל כך מבין, ברוך השם בשנה החמישית-שישית כבר, הוא נכנס לעניינים בצורה נפלאה והיום זו ההוכחה. אנשים מכפישים אותו, מבזים אותו, עושים לו רע, אבל אף אחד לא יודע מי זה מקסים סוסן, עד שאתה לא יושב איתו אחד על אחד מקרוב ומגלה שהוא בן אדם נדיב ונדיר שמחפש לעשות רק טוב".
דני: "סוד הקסם הוא האנשים". (צילום: אביחי חיים)
האהבה של דני סויסה תנצח?
"הכל מגיע מהלב, הכל מגיע מאהבה מלאה לשחקנים. אני כמו האבא של השחקנים ואני בגיל די מתאים (46)", מתלוצץ. "מאיר דרעי קיבל ממני את החיזוקים הכי גדלים, דרעי היה בטוח שלאחר שכבש הוא חייב להיות בהרכב הראשון. הסברתי לו שהוא שחקן גולר, האנשים מתאמצים 70 -80 דקות על המגרש, הוא נכנס כובש את שער הניצחון ובסופו של דבר זוכרים רק את מאיר דרעי שזה משרת ללא ספק את בית"ר כפ"ס. אני מנסה להפשיר את העניינים ברגע שהמצב מתחמם, חדר ההלבשה שלנו ללא ספק הוא הכי בריא בארץ עד ליגת העל".
החגיגות המוקדמות, לא היו קצת מוגזמות?
"החגיגות כפי שאתה יודע לא היו קשורות לאיחוד בקטמון, אלא חגגנו את הניצחון על מגדל העמק. במוצאי שבת שאנחנו כבר בשיא החגיגה, קיבלנו טלפון ממישהו מאוד בכיר בכדורגל, שאמר לנו שעלינו ליגה. כאשר אתה כבר בחגיגות ושומע את הטלפון הזה, חגגנו עד אור הבוקר אבל הבנו מהר מאוד שהכל עדיין לא סגור. אנחנו בהחלט מקווים שיהיה איחוד, כי לפי דעתי אין מקום לשלוש קבוצות בירושלים. קבוצה אחת טובה אדומה בירושלים, יכולה בשנה הבאה לעלות לליגת העל ואולי אף להוות יריב ראוי לבית"ר ירושלים".
סויסה: "חגגנו את הניצחון על מגדל העמק".
המשחקים הקרובים נגד בית"ר ת"א-רמלה, יש יתרון לסדר המשחקים?
"אנחנו רוצים להכריע את המשחק כבר במשחק הראשון בכפ"ס, אם היינו באותו הרמה של בית"ר ת"א בליגה הלאומית, היינו רוצים את ההכרעה אצלנו. אי אפשר לדעת איך המשחק התפתח, אם נעשה תוצאה טובה במשחק הראשון אנחנו נשחק במשחק השני נטו על תוצאה. להבדיל אלפי הבדלות, באיירן מינכן ודורטמונד שניצחו במשחק הראשון, סגרו את הסיפור כבר במשחק הראשון, והלכו לשחק על תוצאה. אם היית שואל אותי לפני 4 שנים, האם אם אתה חושב שתהיו מרחק נגיעה מהליגה הלאומית? הייתי אומר לך שאתה הוזה, וכדאי מאוד שתלך להיבדק. הדרך וההתמדה של המועדון, למרות שלא פעם ולא פעמיים ניסו להכפיש את המועדון, התוונו דרך עם הרבה יזע ודמעות, יצרנו חבורה אחת מלוכדת חברים בכדורגל, חברים מחוץ לכדורגל, מועדונים ביחד, הולכים לים ביחד, זה משהו שהוא לא יאומן לראות את האנשים פה כמה הם מחוברים".
דניאל סויסה: "יצרנו חבורה אחת מלוכדת". (צילום: אביח חייים)
מה דעתך על פרשת סירוטקין?
"פרשה לא נעימה, אנחנו לא צד בעניין כי היא הייתה לפני שהוא הגיע לבית"ר כפ"ס. "אנשים טובים טובים", דאגו לכך שזה ייצא בגמר הפלייאוף של ליגה א' דרום, בדיוק לאחר המשחק באזור על מנת שנצא מריכוז ולא נהיה מאופסים. על פניו, זה הביא בהפוכה את השחקנים להילחם לא רק למען בית"ר כפ"ס אלא גם עבור מאמנם, חיים סירוטקין, והתוצאה ידועה מראש. זאת עונה חלומית, גם אם במקרה ולא נעלה ליגה ואם יהיה איחוד או לא. יש לנו סגל הכי קצר בליגה, פצועים רבים, עשינו שינויים גדולים, אלעד כהן השחקן הכי חשוב בקבוצה, עוזב אותך 6 משחקים לסיום העונה, הכפשות מצד התקשורת וגם אם לא נעלה עשינו אני, חיים, אלברט, ענת אשתי, מקסים ועודד עונה נדירה כי מי שמאמין לא מפחד!".
לסיום, מי שר יותר טוב, דני סויסה או אייל גולן?
"איפה אפשר, אולי בתור בועט אני אולי יכול להגיד שאני בועט יותר טוב, בתור זמר הוא ללא ספק הזמר מספר 1 בארץ. דיברתי איתו בשבת בצהריים, הוא אמר שישתדל והוא הפתיע את כולם בהגעתו לחגיגות. זה היה אחד הערבים החזקים ביותר שראיתי מימיי. בית"ר כפ"ס זו משפחה אחת גדולה, חיים רביבו, לירון בסיס ואייל גולן, שהתחבר בצורה נפלאה למועדון עצמו והם התאהבו מהמקום. לרגע, לא החשיבו את עצמם כמעל כולם אחד כולם מדברים בגובה העיניים ושלושתם אנשים באמת נדירים. אם אייל גולן פינה 4-5 שעות בשבילנו אז זה אומר הרבה דברים על הזמר הכי גדול בישראל".
