אייל, איך אתה מסכם את העונה שלך בעירוני חדרה? את חושב שהצלחת?
"אני חושב שהייתה לנו עונה די טובה בחדרה, עם הרגשת פספוס קלה כי בשני שליש הראשונים של העונה הצגנו כדורגל טוב ובעקבות זה קיבלנו תיאבון לפלייאוף העליון. ואז פציעות ושחרור של שחקנים הביאו אותנו למצב שבשליש השלישי הייתה קצת ירידה ביכולת. אבל בסך הכול, בהתחשב בזה שבשנה לפני חדרה סיימו מקום 14. אם הייתי בא בתחילת העונה ואומר שנסיים מקום 7 – אז אני מאמין שכולם בחדרה היו קונים את זה. אבל אני אישית, בגלל שבמהלך העונה היינו מצוינים, מרגיש פספוס שלא הגענו לפלייאוף".
לא היה כדאי להמשיך את בניית הקבוצה ולהמשיך בתהליך?
"האמת שלפני שלושה שבועות כבר ישבנו אני ואנשי ההנהלה, כי הרגשתי שהתחלתי תהליך ושאני רוצה וצריך להמשיך אותו. אבל היו ביני ובין ההנהלה אי-הבנות והחלטתי לעזוב. הכול היה כמובן באווירה טובה ולא בכעסים או מריבות. אני מאמין שהיה אפשר להתפשר אבל החלטתי שלא, למרות שהיו"ר מאוד רצה שאני אמשיך".
אייל עמר. "מאמין שאפשר היה להתפשר, אבל החלטתי שלא" (צילום: לילך וייס).
אז עכשיו אתה בעצם חוצה את הכביש וחוזר הביתה...
"לא יודע אם זה לחצות את הכביש, כמו שאחרים אולי רואים את זה. זה טבעי לי ביותר, וזה לא מוזר ולא זר לי. זו קבוצה שרק לפני שנה עזבתי אותה. אני מאמן, לא אוהד - אוהד לא יכול לעזוב ולעבור קבוצה כל עונה. מאמן זה מטבעו לעבור בין קבוצות. גם במהלך העונה שעברה נעשתה אליי פנייה מאולגה, והיה אפילו סיכוי גם אז שאחזור, וזה לא הסתדר. למה? כי אני לא אוהב לעזוב קבוצה באמצע עונה. עובדה שאני מאמן 4 שנים ואת כולן סיימתי באותה קבוצה שהתחלתי. אז סיימתי חוזה ואולגה פנו אליי ומאוד רצו".
באולגה לא הסתדרו כל כך העונה בלעדייך. לאיפה מכוונים בעונה הבאה?
"יש עכשיו בעיה עם ראש העיר - הגעתי לאולגה אחרי שראש העיר הבטיח שהכול יסתדר עם החובות של הקבוצה. בינתיים זה לא קרה, אבל אני מקווה ומאמין שלמרות הבעיות עם העירייה הכול יהיה בסדר. בינתיים אנחנו עובדים במלוא המרץ, האימונים מתוכננים ל-20.7 ומקווה שבעירייה יעמדו בהבטחות כדי שנוכל להתחיל כמתוכנן בראש שקט. עם זאת, אני מודע לזה שאני לא הפועל עפולה ואפילו לא טבריה או מכבי דליה, שיש להם תקציבים של שתי מיליון שקל. בארבע שנים שאני עובד באולגה ובחדרה אנחנו עובדים עם תקציבים נמוכים, ובכל זאת אני מצליח לבנות קבוצות טובות. כך שאני לא מפחד מזה. בשנה שעברה קיבלתי קבוצה מפורקת ובניתי קבוצה חדשה מאפס, עם צעירים ושחקנים שפרשו מכדורגל והחזרתי אותם".
עמר. לא מפחד מתקציבים צנועים (צילום: לירן דורף).
איך בינתיים מעבירים את הזמן עד תחילת האימונים?
"בפגרה אני משתדל כמה שיותר לנוח, לאגור כוחות ולמלא מצברים, כדי לבוא במלוא העוצמה לעונה הבאה".
