גל פיבך, גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א. הוא אפילו שיחק בבוגרים במכבי כ-4 עונות ומשם עבר לאשדוד בליגת העל. סה"כ גל שיחק כ-8 עונות בליגת העל, ללא ספק עבר מפואר בליגת העל. משם התחיל לנדוד לליגה השניה ובין היתר שיחק בהפועל ירושלים והכח ר"ג. לגבעת אולגה הוא הגיע לפני שלוש עונות ושיחק בקבוצה בהצלחה רבה. למי שלא יודע, שלושת העונות האחרונות נחשבות כמוצלחות ביותר במונחים של גבעת אולגה. ולכן היה לי חשוב לשאול את גל למה הוא לא ממשיך בעונה הקרובה.
גל, איך אתה מסכם את התקופה בגבעת אולגה?
חוויה אדירה, מצאתי בית חם, המון רגעים שמחים. בעונה הראשונה עלינו ליגה מליגה ב' לליגה א' ובעונה השניה היתה עונה טובה בליגה א' כשהיינו בצמרת הטבלה. העונה האחרונה הסתיימה בהישארות מדהימה בליגה וכייף וסיפוק לא פחות מאשר לעלות ליגה. ההישארות בליגה לא היתה קלה בכלל, עשינו סדרה של ניצחונות בסוף העונה ונשארנו בליגה לאחר שהמצב היה כמעט אבוד. התקופה כמאמן פתחה לי אופק חדש בקריירת האימון, לא ראיתי את הסוף שלי כשחקן פעיל ולא חשבתי על היום שאחרי, אבל כשהתחלתי לאמן באולגה, זה הביא לי אנרגיות חדשות. בייחוד בגלל שעשינו סדרה של ניצחונות והיה ממש כייף והמון סיפוק.
זה עשה לי חשק וטעם לעוד.
אם כל כך טוב, אז למה אתה עוזב?
אני מאד אוהב את המערכת שנקראת גבעת אולגה, אבל אני חייב להתפרנס מכדורגל ובאולגה כמו שניראה לי, השנה זה לא יקרה. יש בעיות של תקציב בקבוצה. אני מאחל להם בהצלחה ומקווה שיתגברו על כל הבעיות.
גל פיבך, השחקן עם העבר הכל כך מפואר, חושב כבר על קריירת האימון. (צילום: מוראן פחמאוי)
איפה סגרת העונה?
סגרתי בבקה אל גרביה, קבוצה חדשה בליגה ג' מחוז שומרון, זה משהו חדש ומאתגר מאד. לפתוח קבוצה חדשה ולהוביל אותה לצמרת הליגות בארץ. הגעתי לשם כי חבר שלי, חנא פרהוד, פנה אליי והציע לי להצטרף לפרוייקט הזה. אחרי פגישה עם היו"ר הבנתי שבונים משהו רציני וזה מאד מצא חן בעייני. כי אנחנו אמורים להילחם על העליה ולקוות ולעלות ליגה כבר העונה.
האם אתה אמור לשחק או לאמן?
אני מתכוון לשחק בבקה אל גרביה ובמקביל נרשמתי לקורס מאמנים. בסוף העונה תהיה לי תעודת מאמן ולכן גם אופציית האימון תהיה פתוחה בפני לקראת העונה הבאה. יש לי הרבה מה לתת כמאמן ואני מקווה שזה יצליח לא פחות מהקריירה שלי כשחקן.
איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?
אני מאמין שתראו אותי כמאמן פעיל. השנה אני אומנם אשחק ואולי גם שנה אחרי זה, אבל הפרישה קרובה מתמיד ואני רואה את עצמי מאמן באחת הליגות.
שיהיה בהצלחה!
