קוראים לי נתי יחיא, בסוף השנה אהיה בן 43 . אני יליד רחובות , שכונת מרמורק ותושב העיר כל חיי. אחיי הבוגרים של אבי ז"ל נולדו בשכונת שעריים והרבה מבני משפחתי האהובה גרים שם וכל בוקר לפני שאני פוקח את עיניי אני מודה לאלוהיי הפרטי על העובדה שאבי נולד במרמורק. אנקדוטה קטנה : כשהייתי ילד, בערך בגיל תשע, יום שישי אחד התעוררתי עם 40 מעלות חום. הוריי הזמינו רופאה הביתה שבדקה אותי ואמרה שאני צריך לנוח ולקחת תרופות להורדת החום. היה זה סופ"ש גשום וסגרירי שהמיוחד בו שביום שבת שלמחרת אמור היה להערך משחק דרבי בין הפועל מרמורק למכבי שעריים באיצטדיון "הפועל" שלימים שינה שמו ל-"איצטוני" על שם נתנאל טוני שרעבי ז"ל גדול שחקני הפועל מרמורק בכל הזמנים. כשהגיעה שעת המשחק התחננתי לאבי בבכי שאני רוצה ללכת לדרבי על אף העובדה שאני חולה והוא סרב. לא וויתרתי, ובעקשנות מתחננת חפרתי וחפרתי עד שאבי בדק לי חום וראה שירד ל-38 מעלות , נכנע לתחנוניי הלביש אותי בסוודרים ומעיל דובון בעט בעכוזי ואמר לי: יאלה לך למשחק. נחזור לימינו אנו.
לפני כשבוע ימים נקבעה הגרלת משחק הגביע ונפל בגורל המשחק : הפועל מרמורק מארחת את מכבי שעריים , חיוך התפשט על פניי ולו רק לרגע קט. לפני שנתיים לקראת סוף משחקי הליגה כשמכבי שעריים היו מועמדים לחזור לליגה א' מצאתי את עצמי יושב ביציע סכך ושומע מרוב חבריי האוהדים שהם לא רוצים שמכבי שעריים יעלו ליגה. חייכתי ואמרתי , עיזבו אתכם , הלואי ויעלו - אין כמו משחק הדרבי של רחובות- הכי חם , מרתק, ססגוני ומרגש בעולם. חלקם לא הבינו על מה אני מדבר ואפשר להבין אותם כי הם בערך חצי מגילי ועוד לא חוו משחקי דרבי כמו שאני חוויתי. שעריים עלו ליגה ונקבע למחזור הראשון עונה שעברה: שעריים מארחת את מרמורק.
חנן פדידה, כובש שער הניצחון בדרבי בשנה שעברה שהתקיים בראשון לציון. (צילום: אביחי חיים)
מגרשה של מכבי שעריים לא היה מוכן לארח משחק כדורגל כלשהו עקב העובדה שהיה בשיפוץ ולא עמד בתקן. הם בחרו לארח את המשחק בראשון לציון וזו היתה זכותם המלאה. זה היה המשחק שלהם. כשהגיע תורנו לארח שנה שעברה התחילו איומים לכיוון המשטרה שהם אלפי אוהדים ויהיה בלאגן אם יקבע שהמשחק יהיה בביתנו - דבר הזוי מגוחך ונוגד את רוח הספורט. המשטרה נכנעה ללחצים ונאנסנו לנדוד אל המגרש באשדוד כאשר גדודי המשטרה המאבטחים בחוץ עם שטחים סטירליים ומחסומים משתוממים מהעובדה שלא הבינו מדוע הם שם בשל הסדר והשקט המופתי ששרר בחוץ עקב מיעוט "האלפים" שהבטיחו להם-- בקושי 590 כרטיסים הם קנו. והנה עכשיו המנטרה חוזרת. הם שוב מאיימים , אני קורא את תגובות אוהדיהם בקיר הפייסבוק של קבוצתם ומתפלץ. "לא ניתן להם לארח באיצטוני, נעשה ברדק". "נחסום כבישים ונישן על גג בית הספר בן צבי הגובל לאיצטוני". על הקללות האיחולים לעדני שקראתי שם אוותר כרגע. בויכוחים תרבותיים בפייסבוק עם חבריי משעריים הם אומרים לי : "אתם לא ספורטיבים ." הלוווו מי? מה? מו? איך? אתם רוצים לקבוע איפה יערך משחק הגביע שבו אנחנו הוגרלנו לארח, רוצים לעקור אותנו מביתנו, שנאבד את יתרון הביתיות שזה כל העניין במשחקי גביע ואנחנו לא ספורטיביים??? אני משתומם ואומר : דיי לבילגון ידידייי. רוצים חגיגה? תעשו את זה במשחק בית שלכם, פשוט וקל, לאיפה שתרצו אגיע וכמה שתגבו אשלם אם אשיג כרטיס כמובן. אני מבין ויכול להזדהות עם העובדה שלא כולם יזכו לראות את המשחק עקב מגבלת המקומות. ככה זה בחיים חבריי, גם אני רוצה כל כך הרבה דברים שאני לא מצליח להשיג ואני לא שובר את הכלים. זה המגרש, זה מה שנקבע, זה הכדורגל וזה הספורט . דיי לחשוש מפנינו , אנחנו לא נושכים , כולה רוצים לקיים את חוק הספורט - משחק בית - בבית. הרי עד שנה שעברה כל השנים משחקי הדרבי היו אחד במרמורק ואחד בשעריים. איך פתאום השתנה המצב הדמוגרפי במאות אחוזים? משהו פה לא הגיוני סטטיסטית. אני מוצא את עצמי צריך להלחם בחירוף נפש על זכותי הבסיסית להנות מכדורגל שהוא קודם כל תחרות ספורט ואחר כך בידור. חנן עדני יו"ר הפועל מרמורק באצילות נפש הציע להם חצי מכמות הכרטיסים רק כדי שיהיו מבסוטים כי דרבי ברחובות הוא דרבי ברחובות ולא בקרית גת, אשדוד, באר שבע או עכו. והם? אין מצב, ה"אלפים" בדרך, או כמו שנכתב באחד מאתרי הספורט : הדוד של הבן של הסבא של האחיין של הגיסה של הנין של הנכד של החבר של החברה שלו-כולם רוצים לבוא. האיצטוני נקבע כמגרש הבית של הפועל מרמורק לאירוח משחקי ליגה א'-פשוט וברור. המשטרה תפקידה לשמור על הסדר הציבורי ולא לזרום בכניעה עם איומי אלימות של כל מיני ארחי פרחי למיניהם.
אוהדי מרמורק במיטבם. לא מוותרים על ה"איצטוני". (צילום:אביחי חיים)
להלן העובדות: 1-מכבי שעריים שנה שעברה שמגרשם היה מוכן לשיגור אירחו את כל משחקי הבית בביתם שקיבולתו בדיוק כמו האיצטוני, משחקים מושכי קהל כמו קטמון ומכבי קביליו יפו. לאן נעלמו כל האלפים המובטחים?
2-הפועל מרמורק אירחו את כל משחקי הבית באיצטוני מלבד הדרבי נגד שעריים בשל פחדנות המשטרה עקב איומי סרק הזויים.
3-מחזור אחד לפני סיום העונה הפועל מרמורק אירחו את מכבי קביליו יפו שהיתה מועמדת לעליית ליגה ואף עלתה באותו מחזור למקום הראשון. אוהדי יפו דרשו מאות כרטיסים אך ברגע ששמעו על הקצבת 250 כרטיסים לאוהדיהם, שתקו, קנו , הגיעו והתנהגו למופת בתצוגת קהל תרבותית משני המחנות שתזכר כמופת לעולמים.
4 תסכימו איתי כולם שמכבי תל אביב יכולה להביא לכל דרבי עם הפועל בין עשרים לשלושים אלף אוהדים. איצטדיון בלומפילד מכיל כ-14000 מקומות. מה קורה בדרבי שהפועל מארחת ? מכבי מקבלת בערך כאלפיים כרטיסים ,קונים ובאים בלי איומי בלאגן אם לא יועבר המשחק לרמת גן.
5-משחק הגביע בין הפועל מרמורק להפועל תל אביב לפני כמה שנים נערך באיצטוני למרות דרישה לכמות של אלפי כרטיסים מצד הפועל תל אביב. הארגון היה למופת, האווירה היתה נפלאה והמצב המסוכן היחידי היה קפיצתו של אוגובנה על גג האמבולנס אחרי השער שכבש בדקה השמונים ושבע.
6-דרבי בין בית"ר להפועל ירושלים הוא תמיד פוטנציאל לעשרות אלפי אוהדים , מה עשו כשהיה את ימק"א ? היה חשש לשלום הציבור ? מילא אם היה חשיש לשלום הציבור הייתי מבין , אבל חשש??? בשביל זה יש משטרה , לא? לסיכום : לי באופן אישי נמאס מכל הגועל נפש, מההתנצחויות והמריבות ומה שתמיד היה בשבילי אירוע מרגש שלא הייתי ישן בלילה בגללו הפך בשנה האחרונה למפח נפש ובזיון אחד גדול במעמד צד אחד. אני איש של שלום ולא בן אדם קיצוני ולרגעים אפילו לא מאמין על עצמי שמוכן לוותר . אני החלטתי שאם משחקי הדרבי , גביע וליגה שהפועל מרמורק נבחרה לארח בהם יעקרו ממגרשנו הביתי עקב כל "הסיבות ההזויות"שציינתי כאן, אני מוותר ונשאר בבית ומצידי נפסיד 20 אפס כי גם ככה אני כבר לא מתייחס ריגשית למשחק הזה כאל דרבי של רחובות, פעם אחת הספיקה לי להכנע לסיטואציה ונענשתי - לא עוד. אני מאמין שלפחות 95 אחוז מאוהדי מרמורק ינהגו כמוני כי אצולה אמיתית נבחנת ברגעים קשים ורוח הספורט , ההגינות והאהבה תמיד בסופו של דבר תנצח. הרי יציע האוהדים המפואר שנבנה ע"י חוג אוהדים יקר לא סתם נבחר שנה שעברה על יד האתרים המסקרים כאוהדי העונה . האיצטוני הוא חלק נכבד מהעניין כי בית מקדשנו תמיד ידע שבאיצטוני אין קהל - יש אוהדים , תשאלו את רוב קבוצות ליגה א' שחלק משחקני קבוצתיהם קד קידה ומחא לנו כפיים שנה שעברה. רוצים "חגיגה" ? בואו נעשה כל שנה משחק ראווה בין שתי הקבוצות כל פעם בעיר אחרת כשההכנסות יתרמו למחלקת ילדים בבית החולים הקרוב. זאת תהיה חגיגה. רוצים ספורט ? אתם מוזמנים אלינו , כי הדרבי השנה בשבילי הוא : או באיצטוני או באיצטוני.
לסיכום אני רוצה לאחל שנה טובה לעם ישראל בכלל ולחבריי ואחיי המרמורקים והשערוקים בפרט. שתהיה לנו שנת כדורגל , מהנה , ספורטיבית ובעיקר הוגנת.
נ.ב : לכל הטוקבקיסטים המקללים והמגדפים. כוסית ערק אחת ואתם הופכים לפרצופים קשים ומבולגנים בשבילי. שבוע טוב וחג שמח לעם הנבחר.
אוהדי מרמורק. הקהל הכי טוב בליגה.(צילום:בן גדסי)
