את האמת, אני כלל לא מופתע מכך שהפועל הרצליה מחזיקה במאזן מושלם של שלושה ניצחונות ליגה. כאחד שעקב אחרי הקבוצה מקרוב בעונה שעברה ואף ראה מספר אימונים, משחקי אימון, סייר במועדון וראה איך הכל מתנהל, אני יכול להצביע בדיוק על הסיבות לכך שהמועדון הזה מצליח, לפחות כרגע.
לפני קצת יותר מחודש, הסיבות הפכו לסיבה אחת, מכיוון שהמאמן צחי טיאר עזב את המועדון, ונשאר רק ניר שיטרית המנכ"ל המסור, שהוא אדם די נדיר בנוף הכדורגל שלנו.
אני מביט בקבוצתו של צחי טיאר משחקת, מנצחת, מביאה נקודות, ומחזיקה במקום הראשון בליגה, ואני מתפלא על טל בניה שלא מזכיר ולו במילה את העבודה שנעשתה כאן טרם הגיע לקבוצה, מברבר על מחויבות, הפנים קדימה, משחקים ממשחק למשחק.. הלו, מר בניה, קיבלת פה מגש פיצה עם כל התוספות, אל תגיד אני אפיתי. אבל מה זה משנה? בוא נרכב על גל ההצלחה.
טל בניה לא ימדד לפי הניצחונות, אותן משיגה קבוצה שאומנה היטב עוד מתחילת חודש יולי, כשכל שחקני הליגות הנמוכות נופשים להם בתאילנד, ניצחה כמעט את כל משחקי האימון, והגיעה מוכנה לליגה יותר מכולם, בנוסף לבחירת שחקנים דקדקנית שנעשתה אחרי מעקב ממושך של המאמן הקודם.
.jpg)
שחקני הרצליה חוגגים. היחידים שמתאמנים מתחילת חודש יולי (צילום: רמי גרידיש)
"כשהקבוצה הזו תספוג את ההפסד הראשון היא תתפרק" כך אמר לי אחד מאנשי טבריה ששיחקה מול הרצליה ביום שישי האחרון "זו לא הקבוצה של צחי טיאר" וזה אחד שראה דבר או שניים בכדורגל.
ולענייניו: לפני יותר מחודש נדהמתי לשמוע על עזיבתו של מאמן הרצליה, בעיתוי כל כך מפתיע, ממש רגע לפני שהעונה מתחילה. כעיתונאי שעוקב אחרי הליגות הנמוכות, ואחרי הפועל הרצליה בפרט, היה לי חשוב להביא מהיכן נבע המהלך התמוה. "סיבות אישיות" ו-"היו לו את הסיבות שלו" זה רק חלק מהמשפטים ששמעתי, וסירבתי להאמין. שאלתי את צחי במה מדובר, והוא בעיקר השתדל לפרגן למועדון בו היה בשתי קדנציות שונות. לאחר בדיקה מקיפה עם אנשים מתוך המועדון הבנתי במה מדובר, וכפי שניחשתם, ממש לא מדובר בסיבות אישיות. כשעזב
כידוע, בהפועל הרצליה אין הרבה אנשי הנהלה. יש את אלי ג'מיל (בעלים של שווארמה ידועה) ואת המנכ"ל המסור ניר שטרית (שחקן עבר גדול) שידוע במקצועיות שלו ובדאגה הרבה שלו לקבוצה. אגב, מקורבים למועדון מספרים על מערכת יחסים הדוקה בין שטרית לטיאר במהלך תקופתו בהרצליה, מערכת יחסים שגם עבדיכם הנאמן היה עד אליה לא מעט פעמים במהלך העונה שעברה, מה שעוד הוסיף לחוסר ההיגיון מאחורי עזיבת המאמן.
טל בניה. קיבל מגש פיצה עם כל התוספות - רק להגיש חם (צילום: עמוס קלס)
אז היכן למעשה החלו הבעיות? אחרי עונה מוצלחת בעונה החולפת, עם תקציב של מנה פלאפל ופחית פפסי, ועם בעלים שלא משקיע כסף בקבוצה לכאורה, וללא עירייה תומכת (הרצליה מתוקצבת בקרוב ל-250 אלף שקלים מהעירייה, ומשלמת כמעט את אותו הסכום על שימוש באצטדיון – משמע: 0 תקצוב) בכל זאת מצא טיאר את עצמו בחוץ.
אם נסתכל קצת אחורה, ההיסטוריה של ג'מיל עם מאמנים היא לא הכי מרשימה, בלשון המעטה: מקורבים למועדון מספרים שמאז שקיבל ג'מיל את המועדון מההסתדרות, היחס שלו לכאורה כלפי מאמנים היה מבזה, וכל שלושת המאמנים האחרונים עזבו בגללו, אפילו שחלקם הצליח מקצועית, ראה ערך צחי טיאר.
מדובר בבני טבק שעזב אחרי שהעלה את הקבוצה ליגה, תומר קשטן, נועם שוהם שהיה מאמן הנוער והסתכסך עם היו"ר והאחרון צחי טיאר, אחרי שהגיע לגמר הפלייאוף בליגה א' צפון. איך אומרת הפתגם הידוע, אם כולם אומרים שאתה שיכור, אולי כדאי שתלך לישון.
בני טבק שפוטר בזמנו על ידי ג'מיל לא דיבר עם היו"ר שנים, עד יום כיפור האחרון שטבק צילצל ואיחל שנה טובה. תומר קשטן לא מדבר עם אלי עד היום, ונועם שוהם אשר אימן את קבוצת הנוער במשך חמש שנים והעלה אותה לליגה השנייה, פוטר מהמועדון כי לא שיתף את בנו של אלי בהרכב בין היתר.
וכאן אנו מגיעים לצחי טיאר. ובכן, מי שמכיר את המאמן השקדן יודע שאצלו אין קונצים, מי שטוב משחק, מי שלא, שינסה להיות מספיק טוב בכדי לשחק. וכשהגיע זמנו של בנו של אלי להשתחל אצל צחי, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתפוצץ.
צחי טיאר. עמד על עקרונותיו, ועזב.
ערב ראש השנה: אנשי המועדון ממתינים ליו"ר בכדי שיתחילו בהרמת הכוסית המסורתית, עוברת רבע שעה, חצי שעה, ולאחר שעה של איחור כאשר כל אנשי המועדון ממתינים למר אלי ג'מיל שיגיע, ללא שום הודעה מוקדמת, וזאת לאחר שני אימונים אינטנסיביים שערכו באותו היום, גרמו לכך שהמאמן התקשר אל היו"ר וביניהם התנהל ויכוח קשה, שבעקבותיו ובעקבות זלזולו לכאורה של היו"ר באנשי המועדון, המאמן נטש את המקום.
ראוי לציין שבקבוצה הבוגרת גם האחיין של ג'מיל וגם בנו משחקים בקבוצה, כאשר שבוע לפני המקרה בערב ראש השנה בנו של ג'מיל ביצע עבירת משמעת חמורה ונזרק מהאימון על ידי המאמן, דבר שלא התקבל על ידי הבעלים/אבא כמובן.
אנשי המועדון מספרים שמאחורי החזות הקשורה, צחי טיאר הוא דווקא מאמן שמשתף את חברי ההנהלה בכל הנעשה במועדון ומתייעץ איתם המון. אך הגבול בין מעורבות-להתערבות צריך להיות ברור וחשוב מאוד בעיני המאמן, והיו"ר ככל הנראה חצה את הגבול הזה. האיש השפוי שמנהל את המועדון במשכורות זעומות ובדרך נכונה וישרה הוא למעשה המנכ"ל ניר שטרית.
הנזק שנגרם להפועל הרצליה לא ימדד בתקופה הקרובה, בה השחקנים נשענים על שרידי ההכנה הנהדרת עם צחי טיאר. הנזק ימדד לאורך זמן. שחקנים אותם בנה צחי במו ידיו כמו הקפטן הנפלא אור איטון, עומרי שקל ואלכס בסוק, גיא כהן שהגיע ונדבר קרופיק שהגיעו רק בגלל צחי שהראה להם מעקב רציני אחריהם ורצון אז שיגיעו, נפגעו מאוד מהעזיבה של המאמן ושומרים איתו עד היום על קשר הדוק.
העובדה היא שבהרצליה יש קבוצה חזקה מאוד ומאומנת היטב בתקציב נמוך, וחבל שהאגו לפעמים משתלט על הרצון בטובת הקבוצה, ופשוט מפריע.
וצחי טיאר? אותו זה כבר לא מעניין. הוא מצא לו אתגר חדש בליגה שהוא מכיר ואוהב, ומה רע לו? הוא המאמן היחיד בהיסטוריה שמחזיק במאזן של חמישה ניצחונות רצופים משני משחקים בלבד...
