ביום שלישי קיבלו אוהדי מ.ס. כפר קאסם, את מתנת חג הקורבן מוקדם מהצפוי כאשר קבוצתם גברה על הפועל בת –ים בליגה א' 3-5. מזה זמן רב לא נכחתי במשחק כדורגל כל כך מותח – משחק שבו חששתי להישיר מבט ובו זמנית לא העזתי למצמץ. מה לא היה שם? שער רדף שער, יתרון הפך לפיגור ולאחר 90 דקות, 8 שערים, 2 כרטיסים אדומים ואינספור תפיסות ראש - הושגה הכרעה. הקהל לא שתק לרגע ואני זכיתי לחזות באחד המשחקים הטובים שנראו כאן בזמן האחרון.
המרענן הרשמי של הליגה...מ.ס. כפר קאסם חוגגים אחרי עוד ניצחון...(צילום: ארז נעמן)
למשחקי הבית של כפר קאסם אני תמיד נהנה ללכת. פעם כבעלים והיום כאוהד. זו הקבוצה עליה גדלתי ועד היום אני מכיר כל שחקן ויודע בדיוק מי ייקח את הבעיטה החופשית, את מי צריך להריץ באגף ומה הגבות המכווצות של כל בלם מלמדות על סיכויו של שחקן בקבוצה היריבה לפגוש את הדשא מקרוב. ביחס לליגה מדובר בקבוצה עם סט כלים, נוקשות וטכניקה קטלניים. תשאלו את מכבי בת-ים.
במהלך המשחק, כפר קאסם הוכיחה אופי מיוחד כשהצליחה לחזור פעמיים מפיגור, הרבה בזכות השחקן ה-12 של הקבוצה שלא חדל מלעודד את שחקניו ולדחוף אותם קדימה. לצערי, זה לפעמים חרג מגבול הטעם הטוב, אך ברוב שלבי המשחק תמיכת הקהל הייתה אוהבת ועניינית. אני זוכר כילד את החוויה הנהדרת של צפייה במשחקים וחשוב לי שהורים ירגישו נוח לשלוח למגרש גם את ילדיהם.
בחזרה למשחק. קשה להחליט למי להעניק את תואר השחקן המצטיין.האם זהו רוביל סורייב, אשר העוצמה הטמונה ברגליו היא שהביאה את השער הראשון ממצב בלתי אפשרי, אבו לאפי שכבש פעמיים או גיא אבן שעם מסירות גאוניות ממרכז השדה הזכיר לי את אייל ברקוביץ'? בסוף, לאחר התלבטות קשה, בחרתי בסוהייב פריג'. לא בגלל שם החמולה, אלא בגלל היכולת שלו לחבר את כל שאר השחקנים לכדי קבוצה. המנהיגות שהוא מפגין, לצד טכניקה מרשימה ויכולת פריצה אירופאית, הופכים אותו לקשר ימני בלי ניתן לעצירה שעובר בטבעיות גם למרכז ההתקפה ומנהל את המשחק. אתם עוד תשמעו עליו. תואר השחקן החביב עלי, הולך לאבו לאפי אשר ככל הנראה נגזר עליו להיות השחקן המחליף המצטיין של הקבוצה. בחור שעולה לדשא עם אנרגיות מכוכב אחר כשהקבוצה שוקעת ומיד מדביק את כולם בטירוף החיובי שלו.
ח"כ עיסוואי פריג', רק דברים טובים יש לו להגיד על המשחקים בליגה א...(צילום: לוטפי עיסא)
תרשו לי בבקשה גם שלוש מילים קצרות על חווית הצפייה במשחקי ליגה א'. אין-על-זה. לאהוד קבוצה מהבטן, מאז הילדות, מרגיש הרבה יותר נכון מלאהוד קבוצה בעלת שם גדול – אי שם באירופה. אני בכלל לא נגד בצפייה במשחקים מחו"ל, להיפך. יחד עם זאת, פיתוח תרבות ספורט בישראל ויצירת אהדה אמיתית ואוהבת לקבוצת ספורט, לא יגיעו מצפייה בטלוויזיה וביקור חד פעמי בברצלונה. צריך להגיע לכל ילד וילדה. צריך שיהיו להם קבוצה לאהוד, להזדהות איתה ולשאוף אליה. בארה"ב למשל, רוב אוהדי הכדורסל שהולכים למשחקים בכלל לא הולכים למשחקים של ליגת האן. בי. איי, אשר נמצאים רק בערים הגדולות. רובם הולכים למשחקים של ליגת המכללות או ליגות מקומיות באזורים בהם למדו. נכון שהרמה בליגות האלו פחות טובה מהליגה המקצוענית, אבל היא עדיין מאוד תחרותית ומותחת. תאמינו לי שכאשר הלב שלכם יהיה מושקע כל כולו בקבוצה – לא תרגישו את הבדלי הרמה בין הליגות.
זה כמובן לא אומר שקבוצתי לא נלחמת לעלות לליגה בכירה יותר. בשבוע הבא, נוסעים השחקנים, המאמנים וצוות ההנהלה למשחק חוץ קשה נגד בני אילת, בהדרכת אילן אטלי, אשר אימן אצלנו בעונה הקודמת. אני מכיר אותו כמאמן מעולה ואיש ספורטיבי מיוחד. אני מקווה שלמרות ההיכרות האישית והנסיעה הארוכה, שחקני כפר קאסם יעלו למגרש במלוא המוטיבציה. אני אחזיק אצבעות למשחק הוגן, חסר פשרות ושלוש נקודות .
ח"כ עיסאוי פריג'
יו"ר משותף לשדולת הספורט בכנסת
