את הטור הבא אפתח בגילוי נאות לכל מי שקרא את הכותרת וכותרת המשנה: אני לא תמים. אלו ליגות חובבניות, וכשמן כן הן, חובבניות. עם זאת, השחרורים המאסיביים, פיטורי המאמנים וההחתמות המהירות ולעיתים אף הזויות בשלב כל כך מוקדם של העונה, הפכו את הליגות המרתקות, לבדיחה עצובה.
אנחנו רק במחזור השביעי, וכבר פוטרו או התפטרו עשרה מאמנים מתוך 32 קבוצות, כאשר שימו לב ששלושת המוליכות של ליגה א' צפון לדוגמא, החליפו כבר מאמן. אני לא מכיר תקדים כזה, האם מישהו זוכר מתי לאחרונה שלושת המוליכות לאחר שבעה מחזורים היו עם מאמן שונה מזה שפתח את העונה?
בליגה א' דרום כבר הלכו הביתה ארבעה מאמנים, מסיבותיהם או מסיבות אחרות של יושבי ראש כאלה ואחרים. אך זה לא הסיפור בליגה הדרומית, אלא הכיסאות 'המתנדנדים', שמביאים מאמנים אחרים אשר כל קשר בינם לבין המקצוע מקרי בהחלט, או שכבר ניסו הכל ופשוט לא הבינו עדיין שהם לא בכיוון, למלא את היציע ברעל.
שחקני קריית מלאכי. אם היו ערבויות אישיות, איש לא היה דואג לשכרו
אתם יודעים מה אומרים, כשמריחים דם, כל אוכלי הנבלות יוצאים לשחק. בליגות א' יש כמה כאלה, שצריכים לעבור לדעתי כמה שנים טובות באימון של ילדים או נערים בכדי להשתפשף, טרם יקבלו את המושכות בקבוצת בוגרים. זה לבטח לא גורם להם להפסיק להאמין ביכולתם. חבר'ה, כולם כבר מכירים את הבלוף.
שחקנים משוחררים על ימין ועל שמאל וצריכים לחפש לעצמם קבוצה, וחוזה? מה זה בכלל חוזה בליגה א'? נכון, לעיתים לא הולך, ודברים שחשבת שילכו בצורה מסוימת הולכים בכיוון ההפוך, אבל כמות המשוחררים היא בלתי נתפסת. בכל יום משוחררים מספר שחקנים ובאים אחרים במקומם, קבוצות חותמות על חוזים מבלי לדעת אם יוכלו לשלם בעתיד ואם במחזור השביעי אין כבר סיכוי לעלות ליגה, אז שהשחקנים יקפצו, לא תקבלו כסף.
קוסטיקה. גם בורא עולם לא יודע למה פוטר
בכל שנה הסיפור חוזר על עצמו. ברוב הקבוצות, בהתחלה השחקנים מקבלים כסף, אחר כך קצת עיכובים פה ושם, בחודש האחרון בכלל אין מה לדבר, לך תרדוף אחרי הבוס כל הקיץ, וכשתרצה לקבל את השחרור? "תוותר על חצי ותקבל" לבטח רוב השחקנים שמעו את המשפט הזה לא פעם.
זה נכון שיש בוררויות ואפשר להתנגח, לרוב אפילו השחקנים זוכים בבוררויות הללו, אבל כשבכל שנה אתה מוצא את עצמך רודף אחרי הכסף, זה מוציא את החשק, פוגע ביכולת, ופוגע במחויבות של השחקנים כלפי הקבוצה.
הגיע הזמן שבהתאחדות לכדורגל ישימו דגש על הליגות החובבניות, או לחילופין, יעניקו לליגה א' שם אחר (ליגה ארצית?) ויגדירו אותה כליגה חצי מקצוענית, עם בקרה תקציבית מסודרת, ערבויות אישיות, לעשות כל מה שצריך בכדי להבטיח שהחוזים שנחתמים בתחילת העונה לא יהפכו לעוד פיסת נייר איתה ינגבו השחקנים את הדמעות לאחר שלא יקבלו את מה שמגיע להם. עד שזה לא יקרה, חודש ינואר יהיה בסך הכל סיומו של חלון העברות שאורכו הוא שמונה חודשים.
