כשלי זלייט הלך לקריית מלאכי, היה ברור שמדובר בשידרוג עבור הקבוצה שנבנתה בקיץ, אך עם הזמן הבעיות החלו וזלייט, כמו הרבה מחבריו לקבוצה, מצאו עצמם בחוץ.
הקשר המחונן היה אמור לחבור לאוהד בוזגלו בבית"ר כפ"ס, אך לבסוף החליט לשוב הבייתה, למקום בו הוא כל כך מוערך, בני אילת. "אפשר להגיד שזה סוג של בית" אומר הקשר, "יש כאן המון אנשים שיקרים לי. קריית מלאכי זה מקום מדהים, נהניתי מכל רגע, רק חבל שלא הייתה שקיפות מלאה עם השחקנים שהשקיעו המון זמן וכסף כדי לייצג את המקום בכבוד, אבל בכל מה שקשור לקהל ולאווירת כדורגל זה אחד המקומות הטובים בליגה".
רצית ללכת עם שאר השחקנים לבית"ר כפ"ס?
"מאוד רציתי ללכת עם אוהד. לדעתי הוא אחד המאמנים הכי טובים שהתאמנתי אצלם בשנים האחרונות. מקצוען ברמות ולדעתי מבין כדורגל בצורה שהיא אפילו מתקדמת על הליגה עצמה אבל לא היה לי את הכוחות לעשות נסיעות לכפ"ס כל יום. אני לא מרגיש בשלב הזה שיש לי כוחות לנסיעות ארוכות כל יום"
על הגעתו לאילת אמר זלייט: "היה לי מאוד קשה לראות מועדון שהייתי חלק מההגעה שלו לליגה א' ואת החברים שעברו איתי את אותה תקופה נמצאים במצב שהם חייבים עזרה. כמה שרק אפשר אעשה בכדי לעזור. חוץ מזה, יש לי עוד כמה דברים שרציתי במשך השנים לעשות כאן אבל עזבתי מוקדם מידי"
אטלי. "אם הוא לא היה מאמין הוא היה עוזב" (צילום: יח"צ)
עכשיו אתה באילת. המצב שלכם לא כל כך טוב.
"המצב די אנוש, כולם יודעים את זה אבל עכשיו אנחנו צריכים להילחם על הכבוד שלנו וזה מה שאנחנו נעשה אין לנו יותר מידי ברירות המצב עגום אבל זה כדורגל מי יודע מה יהיה. הניצחון על מחנה יהודה ייתן לנו כוחות להמשך".
מה עושים כדי לשנות את המצב?
"נלחמים, רצים יותר מכולם ומקווים שהמומנטום ישתנה. יש כאן אנשים שהקבוצה מאוד חשובה להם ואם הגורל יהיה שנרד לפחות נעשה את זה בכבוד בשביל אותם אנשים שנלחמים שהקבוצה תהיה קיימת. זה כבר לא קשור לכלום, רק לכבוד העצמי שלנו כספורטאים".
איך התחושה בחדר ההלבשה?
"התחושות לא קלות ועכשיו שהכבוד שלנו מונח על הכף שום דבר לא משנה רק הרצון שלנו זה להחזיר את הכבוד למועדון הזה שתמיד היה ידוע כמועדון לוחם שקשה לשחק מולו".
המאמן מאמין שתישארו.
"אני מאמין שהוא מאמין אחרת אני לא חושב שהוא היה נשאר, אבל הרצונות שלנו תלויים ביכולת שלנו לתת הכל ולנסות לעשות משהו שנראה כרגע כחלום רחוק ולא מציאותי".
