לפני שארשום את הטור הבא אני חייב לציין שאני באופן אישי מחזיק מאוד מטל בניה מאמן הפועל הרצליה, מדובר במאמן יסודי, כזה שמגיע ראשון לאימון ויוצא אחרון, האימונים שלו מחושבים ומתוכננים מאוד והוא אוהב תמיד להתייעץ וללמוד אם אפשר, ממאמנים בליגות בכירות יותר.
הרצליה רק לפני שני מחזורים הייתה במקום הראשון וקברניטי המועדון פינטזו על הליגה הלאומית, השבוע הרצליה רשמה את הפסדה השני ברציפות ואיבדו גובה רב, אז נכון שבהרצליה התקציב לא מהגבוהים בליגה ונכון שאין כמעט שמות מפוצצים ועדיין אני אומר לך שהרצליה היא הפראיירית הגדולה ביותר של הליגה ושאף אחד לא יספר לי תרוצים.
בתור שחקן אני אומר לכם שזה מועדון שכל אחד בליגה א חולם לשחק שם גם אם צריך להוריד כמה גרושים, אחד המועדונים המסודרים בליגה הכסף כמו שעון שויצרי, והמתקן שייך לליגת העל. אז מה לעזאזל קורה בהרצליה?
שחקני הרצליה וטל בניה. פראיירים (צילום: ארז נעמן)
שחקנים מתלוננים שאין חופשים והאימונים מעייפים והם מגיעים למשחק גמורים. אני לא מאמין בזה ולא אוהב את הבכיינות של השחקניםהתחושה האישית שלי שביישורת האחרונה הרצליה תאבד גובה וגם הפלייאוף העליון בסכנה גדולה.
בניה ניסה השבוע לעשות סדרת חינוך והושיב את כל ההגנה בספסל וגם זה לא עזר, ושוב אין תירוצים, הרצליה היתתה חייבת לפרק את נהריה ששחקניה לא התאמנו סדיר כל השבוע, הניגון של תקציב נמוך מתחיל להימאס ומישהו במועדון צריך להתעורר.
הפועל הרצליה זה מקום שחייב להיות בלאומית והשנה זה כבר לא יקרה רק מנאיביות ולחץ מנטאלי על השחקנים אין לי שום הסבר אחר לזה , אז אולי בשנה הבאה הרצליה.
