איפה הכבוד?
אסי אברהמי בטור דעה עצבני: אם אני קלוד דהן אני מתפטר רגע אחרי המשחק מול טבריה. זה לא הכדורגל, גם לא הכסף.
אם אני קלוד דהן, השבוע אחרי הנקודה הגדולה שהוצאתי בכנרת אני שם את המפתחות והולך הביתה. לאחר מסכת ההשפלות שספג השבוע דהן אני לא חושב שנשארו לו הרבה ברירות.
קלוד דהן, האם הוא צריך ללכת הביתה? (צילום: ירון כהן)
זה התחיל בהפסד הביתי המביש לנהריה שמיד אחריו ההנהלה מאחורי גבו פונה לתומר אסולין ומציעה לו לאמן את הקבוצה מבלי ידיעתו של דהן. זה המשיך באמצע השבוע בשיחה אישית של כל השחקנים עם ההנהלה ובלי דהן כמובן בה הם מוחים על הדרך של המאמן ומפילים את האשמה של הקבוצה בו ולא חוסכים במילים ולא מדובר בשחקן אחד.
השיא הגיע כשעה וחצי לפני ההתמודדת מול טבריה שבה מחליט דהן לספסל את אדיר דיין מסיבותיו שלו , ודיין מסרב לקבל את הגזירה ופשוט יוצא נגד המאמן בחדר ההלבשה ומתעמת איתו לעיני כל השחקנים ואם זה לא מספיק, אז השחקנים תומכים בדיין ומאיימים אפילו לא לעלות לשחק אם דיין לא בהרכב.
לי לא זכור מקרה כזה ואני שואל , איפה הכבוד קלוד? זה לא הכדורגל, זה גם לא הכסף, אבל איפה הכבוד?
