עונת 13/14 תמה לה ומחזור הסיום היה די צפוי, אם כי הייתה קבוצה אחת שהפתיעה והיא מכבי קביליו יפו, שלמרות שרוב האנשים מאמינים שמפגש עם בית"ר כפ"ס כבר בחצי הגמר זו סוג של התאבדות, נלחמה כדי להשיג את הפרש 7 השערים לו הייתה זקוקה ותפגוש בחצי הגמר את חניכיו של סירוטקין.

 

בני אילת הופיעו למשחק האחרון למרות שכבר ירדו ליגה מזמן, ולמרות שספגו שמינייה משפילה, לפחות הם סיימו את העונה בכבוד, בניגוד לאורתודוכסים לוד שבשנה שעברה גרמו לכולנו להיגעל מהכדורגל.

 

גם באר יעקב שירדה מעשית, הגיעה למשחק קובע מול בית"ר כפ"ס ונלחמו עד הרגע האחרון. אפשר לומר בלב שלם שאולי העונה לא הייתה אחת הגדולות שהיו, אך היא לבטח הייתה אחת העונות הספורטיביות ביותר.

 

אטלי ושמעון אבו. אילת ירדה גאה

 

מרמורק – כבר לא פונקציה

 

כשלפני חמישה מחזורים כתבתי שלדעתי מרמורק תסיים עם שלוש נקודות בלבד מתוך ה-15 שנותרו לה, ספגתי הרבה ביקורות בעיקר מאנשים שהקבוצה יקרה לליבם. אני מבין שקשה לשאת את המחשבה, שהקבוצה הנהדרת שהצליחה להפתיע את כולם העונה, לא תזכה ביותר מניצחון אחד בחמישה משחקים, אך מי שהיה מביט עמוק יותר, היה מבין שמדובר במגמה, ולא במשהו מקרי.

 

ארז בנודיס פוטר, אחריו הגיע כרמלי להציל את הספינה וכשל כבר במשחקו הראשון. ביום רביעי, מול אותה הפועל אזור, הוא ייכשל שוב, כי למרמורק אין כבר מה למכור העונה.

 

שחקני מרמורק. איבדו גם את יתרון הביתיות (צילום: רפי נחמיאס)

 

הקהל המרגש ייאלץ להסתפק במקום רביעי וחצי גמר פלייאוף, לאחר שכבר הוליך את הליגה בפרק זמן לא מבוטל ואף קיבל מספר הזדמנויות לשוב ולהוליך, ואפילו ליצור מחדש את כוח ההרתעה אותו בנו בעמל רב במשך העונה.

 

כוח ההרתעה היה מעניק למרמורק ניצחונות. על כישוריהם של שחקניה אין עוררין, אך בליגה קשה כליגה א' דרום, קשה לעשות את מה שעשה בנודיס עם מרמורק, וכשכוח ההרתעה ירד, הקבוצה התחילה לקרטע, כעת, כשהקבוצות כבר לא מפחדות ממרמורק, היא כבר לא מהווה סיכון וכאמור, תסיים את העונה כבר ביום רביעי. למרות זאת, העונה הזו תיזכר כעונה נהדרת, בעיקר בזכות הקהל.

 

תודה על הספורטיביות

 

השבוע עלו ספקולציות שבני אילת לא יופיעו למשחק מול קביליו יפו. הקבוצה של אילן אטלי לבסוף הופיעה, שיחקה כדורגל (למרות השמינייה) וסיימה את חלקה בליגה א' דרום, בתקווה שנראה אותם חוזרים שוב בעונה הבאה. לאילת צריכה להיות קבוצה טובה, ונקווה שזה יקרה בקרוב.

 

גם באר יעקב נלחמה עד הרגע האחרון, אם בית הדין יקבל את ההערעור שהגיש תובע ההתאחדות לגבי משחקה מול מחנה יהודה, בו שותף דרור דגו שלא כדין.

 

שחקני כפ"ס חוגגים על באר יעקב. עשו את שלהם 

 

תקדימי העבר מוכיחים שבסופו של דבר הערעור מתקבל, ויש תחושה שמישהו חיכה שבאר יעקב תרד על המגרש ורק לאחר מכן יעניקו לה את שלוש הנקודות שמגיעות לה על פי חוק מול מחנה יהודה.

 

אנשי בית הדין לוקחים פה סיכון גדול, מכיוון שאם לא יעניקו לבאר יעקב את הנקודות, יווצר כאן תקדים מסוכן בו ישתמשו קבוצות רבות, לא רק בליגה א'. בניגוד לדברים אחרים, כאן עניין תום הלב לא תופס. באר יעקב ראויה לקבל שלוש נקודות, ואני מקווה שהצדק ייעשה למרות שאין לו כל משמעות.

 

אל תספידו אותה

 

רבים כבר הספידו את קביליו יפו, אך הקבוצה הבולגרית מסיימת זו עונה שלישית ברציפות במקום השני בליגה, ומסתערת על הפלייאוף.

 

יפו אמנם פוגשת את הקבוצה החמה בליגה, שאף הדיחה אותה בעונה שעברה, אך העונה הסיפור הוא שונה. בעונה שעברה יפו הגיעה לאחר שהעלייה נלקחה ממנה בשנייה האחרונה של העונה, שחקניה הגיעו מרוסקים מנטאלית והודחו בבושת פנים.

 

שחקני יפו חוגגים. המטרה לא השתנתה (צילום: אביחי חיים)

 

כעת, ביפו כבר חודשיים מתכוננים למאני טיים, למשחקים של להיות או לחדול, לפלייאוף. חניכיו של אופיר חיים רוצים לעלות לליגה הלאומית, והם לא מתכוונים לעצור בחצי הגמר. עם כל הכבוד לחבורה המדהימה של סירוטקין, על הנייר יפו חזקה ממנה, ובבית לעיני הקהל הרב, היא אמורה גם לעבור שלב.

 

יהיה מעניין לראות עד לאן יפו תגיע השנה. במקרה שהקבוצה אכן תצלח את משחקי הפלייאוף ותנצח גם בגמר את העולה מהצפון, היא תגיע למפגשי בית וחוץ עם קבוצה מהלאומית שבסיטואציה מסוימת עלולה להיות, שימו לב: הפועל קטמון, שאוהדיה שרו ביציעי טדי במחזור הסיום: "יפו שלום, יפו שלום, כל החיים, בליגה א' דרום". אז יכול להיות שיפו בסוף תישאר לעונה נוספת בליגה א' דרום, אך היא תפגוש בה את אותה קטמון והפעם, אין אורתודכסים לוד.