"ליגת אלופות ולמות"

אחד האוהדים המשוגעים לטובה של מכבי יפו, ליאור מיס שקד, מספר על ילדותו בתור אחד מהבודדים בשכבתו שאוהדים את יפו, על הקעקוע המפורסם ועל העונה הקרובה של מכבי יפו: "באים נטולי ציפיות, אפשר לעשות דברים גדולים"

ליאור מיס שקד, נולד ביפו והתגורר ברחוב שבטי ישראל המפורסם של העיר. ליאור נולד למשפחה בולגרית ומגיל קטן החל לדקלם את שירי המועדון יחד עם הוריו אשר היו יותר אוהדי כורסא עם הטרנזיסטור הישן, מאשר הלכו לצפות במשחקים. בגיל די מוקדם, ליאור עזב את יפו ועבר לבת ים, אך האהבה ליפו כבר נחקקה אצלו בלב: " האווירה של מכבי יפו הייתה בבית", מספר. "המשפחה שלי יצאו אוהדי כורסא, אני יצאתי השרוף היחיד מביניהם. מגיל 4 הייתי במשחק של הקבוצה בשנת 74 ומאז התאהבתי. היו בשנים הללו כל התותחים של יפו, על המגרש של מכבי יפו והיה מרגש לראות אותם משחקים כדורגל. הייתי בא מאורגן, עם צעיף וחולצה של מוצי לאון אשר הוריי קנו לי למתנת יום ההולדת".

 

למרות שהיגר לבת ים, ליאור לא היה מפסיד אף משחק. "הלכתי ברגל מדרום בת ים, למגרש בגאון ביפו לבדי בגיל 6", מדגיש. "האהבה שלי ליפו הייתה ועדיין כל כך גדולה, שהייתי מטפס על עצים כדי לראות את שחקניי האהובים. שחזרתי הביתה, הוריי הפליקו לי מדאגה ולי כלל לא היה אכפת כי ראיתי את הקבוצה שאני אוהב, כי יפו זה בדם".

 

יחד עם אהבתו ליפו, ליאור התחנך בבת ים ולא מעט מחבריו צחקו עליו שהוא אוהד את מכבי יפו בעוד שרוב התושבים בעיר אוהדים את הפועל ומכבי. "היו צוחקים עליי בבית ספר כי כולם אוהדים הפועל או מכבי, ובתור ילד בת ימי היה קשה לשמור על האהבה הגדולה שלי למכבי יפו. בשכבה עימי, גדל איציק זוהר, קריו, ושנתיים מתחתיי אביבי, כך שעד היום אנחנו בקשר ונזכרים בילדות".

 

 

האיש והקעקוע, ליאור מיס שקד: "הייתי מטפס על עצים כדי לראות את שחקניי האהובים".  (שלו אלמוג)

 

מכבי יפו כאמור הוקמה מחדש רק בשנים האחרונות, אך ליאור התקשה לקבל את פירוקה של המועדון בשנים עברו: "הפירוק פירק אותי", מסביר. "זו הייתה טראומה לרדת לליגה השנייה, ולאחריה לא הצלחנו לעלות בחזרה. הניהול ביפו בשנים הללו היה בעייתי. ראיתי שאנשים שמנהלים את המועדון, מובילים את המועדון לדרך לא טובה ובגלל זה גם כמה שנים טובות לא באתי למגרשים. מה שציער אותי ובעיקר הפליא, שגברי לוי ממוצא בולגרי הוריד את יפו ובעצם מחק אותה עד להקמתה מחדש מפניו של הכדורגל הישראלי. העברות והחובות שהיו ליפו דאז, היו קטנים בהרבה מהמועדונים הגדולים בארץ. כנראה, בגלל שהיינו עדינים מדי הורידו אותנו ליגות ובכך פירקו לנו את הקבוצה, אך אני מבטיח כי לא ניתן שדבר זה יקרה שנית".

 

ליאור ידוע בקרב אוהדי המועדון, בתור אחד מאוהדיה "המשוגעים" של מכבי יפו. כאשר יפו הוקמה מחדש, ליאור החליט להוציא את אהבתו הגדולה החוצה ולעשות קעקוע עם סמל הקבוצה על זרועו: "לפני משחק העלייה מליגה ג' לליגה ב', עשיתי את הקעקוע. כאשר אני אוהב משהו, אני חייב להוציא אותו החוצה. הייתה לי אפשרות להוציא זאת בעידוד, אך החלטתי למרות שאני נגד קעקועים לקעקע את עצמי. כל לילה אני נותן נשיקה לסמל של מכבי יפו לפני השינה. יש אנשים שאומרים: "שמע ישראל", אני נותן נשיקה והולך לישון. זה השמע ישראל שלי ובשביל מכבי יפו אתן את הכל".

 

יפו עברה בקיץ האחרון לא מעט תהפוכות, בעיקר בסגל הקבוצה. צחי טייאר הגיע לעמדת המאמן והביא איתו שחקנים רובם צעירים על מנת להשלים את המשימה. "מה שקרה העונה, זה דבר טוב", מדגיש. "אם אנחנו נכשלים כל שנה ומשקיעים הרבה כסף, צריך לעשות מהפך במחשבה ויש לי הרגשה טובה לבי המאמן והשחקנים. שהיינו בליגה ב', הייתה לנו קבוצה מחויבת שעלתה ליגה ואף ניצחה את קרית שמונה. השחקנים, אפילו שלא גדלו ביפו היה להם מחויבות כלפי המועדון, הסמל ובעיקר כלפי אוהדי הקבוצה ובשנתיים האחרונות, זה נעלם. יש לא מעט שחקנים שבאו לעשות סיבוב על יפו. באו אלינו, ומצאו את עצמם בקבוצות אחרות ועל הדרך לקחו משכורות נכבדות ביותר. את האמת, אני לא מכיר את צחי אך ממה שאני שומע ורואה יש משמעת כמו שצריך, הוא מביא שחקנים מחויבים לקבוצה, זה דבר חדש שעוד לא ניסינו אך אולי הוא האיש הנכון בזמן הנכון".

צחי טייאר במדי יפו. "האיש הנכון בזמן הנכון". (אביחי חיים)

 

בניגוד לשנים עברו, יפו מגיעה השנה לליגה א' נטולת ציפיות כלל במטרה להציג כדורגל טוב ולשמח את האוהדים. לעלות ליגה? לכו תדעו הכל יכול להיות בכדורגל. "אנחנו באים נטולי ציפיות, אפשר לעשות דברים גדולים", מדגיש ליאור. "כדורגל זה לא מדע מדויק, אז אי אפשר לדעת. לא נראה לי שתהיה קבוצה מעל הליגה, נראה לי שהרבה קבוצות ירוצו זה לצד זה העונה. מה שבטוח, מרמורק לא מנצחים אותנו במשחק הראשון של העונה בשכונת התקווה. אני לא יודע אם אנחנו מנצחים, אך בטוח שהם לא ינצחו והתערבתי על כך עם חברי טל מלצר על ארוחה, גם לא אכפת לו שתהיה במונקה שקמבה צ'ורבה (מאכל בולגרי, א.ח)  אנחנו לא חוששים ולא מזלזלים מאף קבוצה כי  אנחנו מכבי יפו. אולי השנה, ננצח את אזור למרות שלא אכפת לי להפסיד להם פעמיים ולעלות ליגה. אם זה לא יקרה, לפחות לנצח אותם בניגוד לשנים עברו כי הם הכבשה השחורה שלנו".

 

ליאור מסכם, עם מבט לקראת העתיד הרחוק של מכבי יפו: "אני רוצה לראות שחקני בית שגדלו במועדון, מובילים אותו בשנים הקרובות למקומות גבוהים הרבה יותר. תן לי לראות משחק של יפו בליגת האלופות, ואחרי זה לא אכפת לי למות, אני מתפשר גם על גביע אופ"א.  כמו כן, אני רוצה להזכיר את ג'קי לוי, האוהד מספר אחד של יפו שהלך לעולמו לפני חודש. מרבית מאוהדיה הנוכחיים של יפו, גדלו עליו על מורשתו ועל ההמנון הרשמי של מכבי יפו ואני מאחל לו שינוח בקברו בשלום. היידה יפו!!!