חלוץ העבר, מאיר גולדפינגר, מזוהה יותר מכל עם קבוצת הכדורגל של מכבי יפו. החלוץ בן ה-46 אשר פרש לפני תריסר שנים עבר בין היתר גם בקבוצות הכח ר''ג, הפועל ר''ג, קריית שמונה, הפועל אשדוד, רעננה ובמדי יפו הוא פרש.

בשנים האחרונות הוא בחר דווקא להתנתק מהכדורגל המקומי ופרט לכמה משחקים של יפו ועוד כמה אירועים גדולים בכדורגל המקומי שהוא הולך אליהם עם הילדים, גולדפינגר כבר לא נראה במגרשים כל כך.

"אני כבר 12 שנים לא בכדורגל הישראלי ומבחינתי זה סוג של התנתקות, ידעתי שזה יגמר לי. אם לא הילדים שמחזירים אותי מדי פעם אז זה ממש משהו שרחוק ממני, אני לא מגיע למגרשים".

ומה עם יפו?

"לפעמים יפו מתקשרים בבקשה לבוא לראות ואני מכבד אבל באופן כללי אני לא מגיע למגרשים, החלטתי להתנתק, לא כזה מלהיב אותי הכדורגל בארץ. אין משהו שימשוך אותי כן להגיע למקומות האלה, אם זה המתקנים או התרבות".

מאיר גולדפינגר, "גדלתי במכבי יפו. שמחתי שהחזירו את המועדון לחיים"

היית חלק מאותה תרבות.

"נכון, הייתי חלק מזה אבל בתקופה מסוימת כאשר אהבתי את המשחק, היתי שם. כשאתה מתבגר ואתה רואה את הדברים קצת אחרת זה לא כזה כיף ללכת למגרשי הכדורגל בארץ. לאחרונה אמנם המתקנים משתפרים ויפים, אז זה גורם כן ללכת למשחקים ולראות מגרשים כמו ספי עופר. כשאני הולך עם הילדים למגרשים כאלה אז זה כיף".

למה לא הגעת לליגה הראשונה אף פעם?

"אף פעם לא היתי בליגת העל למרות שהיו לי הצעות, העדפתי לשחק ברמה גבוהה בליגה השנייה. כשאתה מגיע לליגות היותר נמוכות אז אתה כבר לא נהנה מהמשחק כמו שנהנית פעם, אז הפרישה היא דבר מובן מאליו. אתה כבר לא נהנה מהמשחק ואומר שלום".

איפה הכי נהנית?

"מכבי יפו זה הבית, זה הלב, שם הכי נהניתי לשחק. כשאתה נמצא בקבוצה מצליחה זה הכי כיף. כמו כן עליתי עם ק''ש ורעננה וגם היו לי עונות טובות באשדוד. היום אני עם יפו, גדלתי שם מגיל 7 במגרש בגאון, זה סוג של בית שכבר לא קיים אבל שמחתי שהחזירו את הקבצה הזאת לחיים. יפו זאת אהבה ראשונה".

למה החלטת לפרוש?

"הרגשתי שעשיתי את שלי, הגוף לא הגיב כמו שהגיב בעבר. אישית אני אזכור את העונה שעליתי ליגה עם יפו. זאת הייתה העונה הכי טובה, היו לי עונות גדולות שם.

מי המאמן שהכי נהנת לעבוד איתו בקריירה?

"דוביד שוויצר ז"ל הגדול, ממנו הכי הרבה למדתי. היתי איתו מעבר לשיא שלו אבל ראינו שזה משהו שיש רק מה ללמוד ממנו, ספר מהלך".

מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו?

"השחקן הכי טוב ששיחקתי איתו היה אביבי זוהר, כמו גם אמיל ולב שבא לארץ בתקופה שרק החלו להגיע לפה זרים".

מה היה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?

"דרבי אשדודי שכבשתי בו רביעייה במדי הפועל אשדוד וניצחנו 4-2, הם היו בטוחים שיפרקו אותנו והפתענו אותם. הייתה להם קבוצת חלומות אבל זה ריגש אותנו".

ומה היה הרגע הכי מאכזב?

"כשאתה צריך לומר שלום, כשאתה רואה שאתה כבר לא ברמה והולך לשחק בליגות נמוכות – הבנתי שהקץ קרוב".

איך אתה רואה את ליגה א' של העונה?

"לפי מה שנראה לי אז יש תחושה שנהיה יותר עניין בליגה א', אנשים שמים שם כסף כדי לעלות ליגה. הרבה יותר קשה לעלות ליגה היום, יש כל כך הרבה קבוצות טובות והעלייה הפכה לדבר קשה מאד. מה שינצח בסוף זה הכסף, יובל נעים והפועל אשקלון יעלו לליגה הלאומית, הקהל שלהם והאווירה בעיר יעניקו להם את העלייה".